כל צלצול פלאפון מקפיץ אותי.
אני יודעת שהוא לא יתקשר עד מחר,
אבל אני עדיין בתקוות שאולי כן יתנו להם פלאפונים בשישי.

ישבתי ליד השולחן בסלון, מנסה לנקות אותו אחרי הארוחה.
במקום זה אני פשוט בוהה בחלל, וחושבת על זה שהוא יתקשר מחר ועל מה שאני הולכת להגיד.
פתאום אני שומעת צלצול, שוב כמו טיפשה אני רצה לחדר, ושוב מצפה שזה הוא, אבל בתוך תוכי יודעת שזו בטח חברה מתקשרת...
אני הוזה?
זה הוא!
עונה ומתחילה למלמל "או מי גאד, זה אתה!!!"
ואז אני שומעת אותו, ולא מצליחה לדבר, ויוצאים לי מילים חלושות מהפה, והוא אומר לי רק לא להתחיל לבכות.
דיברנו, הפריעו לנו המון, היה לי רעש, הורים ואחים בבית.

הוא אמר משהו שגרם לי להיות מוטרדת.

כולם הלכו מהבית, אז עוד מעט אנחנו נמשיך לדבר. נמשיך לדבר עד מחר.

אני יותר מידי מדברת עם אנשים. אני צריכה ללמוד להחזיק את עצמי ולהפסיק לפלוט יותר מידי מידע. בכל מקום. גם בפייסבוק.
אנשים יכולים להשתמש בו לרעה, או אפילו סתם עין רעה. 
צריכה לעבוד על זה.

הייתי.

עריכה 18:45

כל כך מטורפת על הבנאדם.
כל כך כיף לשמוע את הקול שלו, להתכתב איתו. כל כך כיף.

וכל מה שהוא אומר לי... המילים שלו... רק נותנות לי כוח להמשיך :)