http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012heCopyright 2026 it's me. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14382599<div align="right" dir="rtl">טוב הבלוג שלי ננטש והוזנח... בשנה האחרונהוישראבלוג כבר לא אותו מקום מלא חיים כמו פעםיותר נכון זה נראה כמו בית קברות של בלוגים.יש לי בלוג כבר 7 שנים... וואלה עם הזמן הבנתי שיש הרבה דברים שלא כדאי לפרסם פה או לפרסם בכללבכל מקרההכל אחלההשתחררתי מהצבא לפני חודשיים+נחתי לי חודשיים, עבדתי, חגגתי והתפרעתיעוד שבוע וחצי הולכת להכנס לתקופה קשהשיהיה לי בהצלחה</div>Sun, 20 Sep 2015 17:53:00 +0200ilona_al@hotmail.com (it's me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14382599http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819012&blog=14382599http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14277066<div align="right" dir="rtl">אז עם כל המצב המתוח בצפון, אני מבינה יותר ויותר את המשמעות. אם זה משיחות אבודות עם בנות שבורות במשמרות עייפות של 5 בבוקר, על התפקיד, על האם הוא שווה את זה, על מוות, על דברים. כל יום שיחה עם המפ או הקצינה שאומרים שאולי יפציצו אותנו אבל עדיין נמשיך לעשות את העבודה לא משנה מה. כל יום לבכות אחת לשניה ולחשוב שלא נראה את המשפחה, סתם כי אנחנו בנות דרמטיות ומריצות כבר סרטים בראש. לישון על הרצפה בממד ולהתעורר כל שניה מזה שדורכים עליי, מפנס בפרצוף או מסתם רעש, כי קשה לישון עם 60 בנות בחדר אחד. לישון עם שיערות וחרבושים ועם טביעות נעליים במיטה... להתעורר כמה ימים ברצף להקפצה ואז לגלות שזה תרגילוסתם לא נותנים לך לישון ואפילו לא לעשות פיפי במשך שעתיים עד שכבר כואב... ואז מגיע היום שכבר חיכינו לו וייחלנו לו כי ידענו שבלי זה זה לא יגמר. ואז מגלים שהיו הרוגים ופצועים ועד כמה חמור מה שקרה, ולמרות שציפינו שמשהו כזה יקרה, עדיין כולם בשוק, ואז פתאום כל הצרות והבעיות שהתלוננו עליהם נראות כל כך קטנות ומטופשות, כי מישהו מת, ומשפחה כלשהי איבדה אדם יקר, וחברה\אישה איבדה אהוב, ושני ילדים קטנים איבד</div>Mon, 02 Feb 2015 16:54:00 +0200ilona_al@hotmail.com (it's me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14277066http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819012&blog=14277066http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14177561<div align="right" dir="rtl">בתור מישהי שמשרתת ממש קרוב לגבול לבנון, 300 מ' מסכנים שמפרידים, אני רוצה לשתף כאן את החשש שלי, מוצדק הוא או לא.כבר שנים שתושבי זרעית (המושב שבו נמצא המוצב שלי), שומעים חפירות ורעשים מתחת לאדמה, עשו על זה כתבה לפני שבוע.גם בנות אצלנו שמעו רעשים הרבה זמן אבל אפילו לא העלו בדעתן שזה יכול להיות זה, הן חשבו שזה סתם רעשים מהחדר ליד.אבל לאט לאט החשדות עולות ואני מרגישה יותר ויותר פגיעה כשאני נמצאת שם.כל פעם שאני הולכת להתרעננות מהמשמרת ב3-4 לפנות בוקר אני מתחילה לחשוב מאיפה יצוץ לי חיזבלון וכבר רואה את המוות שלי.פעם לא הייתי מפחדת אבל לאט לאט אני מתחילה להבין את המציאות...חיילים שומעים חפירות מתחת לאדמה, ואם הם מצמידים את הראש זה מתגבר.מה אפשר לומר על זה?אפשר לומר שאני פרנואידית,אבל אני דווקא חושבת ששווה לבדוק את העניין,ושמעתי שמתכננים לעשות בדיקה מקיפה בצפון אחרי המצבע.אני לא יודעת עד כמה המדינה באמת תעשה עם זה משהו,אם היא לא תעשה, אחרי זה שאנשים לא יהיו מופתעים כשיהיו הרבה הרוגים וחטופים והמצב פה יהיה על הפנים.אל תגידו שלא התרענו ולא דיווחנו.אני אישית כבר חייה במחשבה שכל יום אני עלולה למות.</div>Sat, 09 Aug 2014 17:04:00 +0200ilona_al@hotmail.com (it's me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14177561http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819012&blog=14177561http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14168425<div align="right" dir="rtl">כן... יש הרבה מה להגיד אבל עדיף לשים תמונות במקום. </div>Sun, 27 Jul 2014 00:15:00 +0200ilona_al@hotmail.com (it's me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14168425http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819012&blog=14168425http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14166809<div align="right" dir="rtl">זה קורס נתיב...היום סיימנו.אני מרגישה שינוי, באמת.הכרתי שם אנשים מעניינים ושונים...שיניתי את המחשבה שלי, את הגישה לנושאים מסויימים...חוויתי שם חוויות שלא יצא לי לחוות יותר בשום מסגרת.זה היה מדהים.ולמרות שהצוות שלנו לא היה הצוות הכי טוב ומגובש ולמרות הריבים, עדיין היה טוב. אני לא מתחרטת על כלום.נהניתי ולמדתי הרבה.ועכשו אני לא יודעת לגבי הגיור, יום אחד זה כן יום שני זה לא, ובנתיים אני חושבת לצאת לסמינר א' ומשם נראה.אני לא באמת רוצה את זה.זה לא מעניין אותי.בשבת משפחות הייתה לי אחלה משפחה, אנשים מדהימים, אבל סבלתי. מה לי ולדת? וליהדות?כלום.אני מגיעה ממשפחה אתאיסטית וחילונית לגמרי. אז קשה לי להתחבר לזה.אני רוצה את הגיור רק בשביל הנייר שכתוב בו שאני יהודיה, אבל אני לא יודעת עד כמה אני באמת צריכה את זה.אולי אני אפילו אעבור לגור בחול,בשאיפה לקנדה.בכל מקרה אין לי כוח לחפור פה הרבה, יש לי סופשבוע עמוס. אני חוזרת בראשון לגדוד שלי ל11 ימים..אז יאלה, ערב טוב סופשבוע מושלם :)</div>Thu, 24 Jul 2014 17:50:00 +0200ilona_al@hotmail.com (it's me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14166809http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819012&blog=14166809http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14136588<div align="right" dir="rtl">אז התחלתי ביום ראשון את קורס נתיב, ואת האמת הופתעתי לטובה. הגעתי לצוות שעם הזמן קלטתי שזה צוות מעולה, כולם רוסים וממש מהר התגבשנו, ולמרות שבהתחלה חשבתי שיהיה ממש קשה לשבת ללמוד מ8 בבוקר עד 9 בערב, דווקא רוב השיעורים סבבה וגם יש מלא צחוקים בכתה יצאנו לסיור ביום רביעי, לזכרון יעקב, לגני הנדיב וכו... וכשחזרנו היינו ממש עייפים וכנראה נכנסנו למצב כפית ופשוט התפקענו מצחוק כל השיעור בגלל שטויות שדיברנו בהפסקה תמונות : הופתעתי מאיכות התמונה... צולמה מהפלאפון <img style="width:</div>Fri, 13 Jun 2014 13:38:00 +0200ilona_al@hotmail.com (it's me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14136588http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819012&blog=14136588http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14125174<div align="right" dir="rtl">יצא לי אחלה יום אתמול.. הספקתי מלא דברים: חזרתי מהבסיס! פירקתי את התיק ואפילו התחלתי לסדר אוותו כבר לפעם הבא (עוד שבוע) עשיתי שעווה בידיים סוף סוף! ובכללי הבאתי את עצמי למצב הנשי שלי סוף סוף הקוסמטיקאית אמרה שיש לי גבות ושהיא יכולה לעשות לי צורה יפה נסעתי להדר לקחת את המדים מהתופרת, גיליתי שלא מוכן אז הסתובבתי לי בחנויות וקניתי בגדים ואיפור החזרתי סוף סוף את הספר לסיפרייה!!! ולקחתי חדש ניפגשנו וסידרנו את העניינים בינינו. רבנו מלא השבוע, מלא<img style="width: 15px; height: 15px;" src="http://</div>Fri, 30 May 2014 10:17:00 +0200ilona_al@hotmail.com (it's me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14125174http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819012&blog=14125174http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14124491<div align="right" dir="rtl">שוב יש כל כך מלא מה להגיד שאין אפילו כוח לכתוב. אולי אעדכן בימים הקרובים, אשים תמונות... </div>Thu, 29 May 2014 12:00:00 +0200ilona_al@hotmail.com (it's me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14124491http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819012&blog=14124491http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14112238<div align="right" dir="rtl">לפעמים אני נכנסת לפייסבוק, מחטטת בו כמו חסרת חיים, ואז חושבת לעצמי למה אני לא סוגרת אותו לגמרי, למה אני ממשיכה להכנס לשם, לראות את הסטטוסים המטופשים והתמונות האידיוטיות שאנשים מעלים... אני מרגישה שהאתר הזה, וגם כמעט כל מקום באינטרנט , הפכו להיות מלאים בבורות, וזה כמובן גם מתפשט לחיים האמיתיים, כל דבר שעושים חייבים לתעד, צ'ק אין, סלפיי, הכל חייב להופיע בפייסבוק, שכולם ידעו. כולם יושבים שקועים בפלאפונים כל הזמן ורק עסוקים בלצלם ולתעד ולכתוב סטטוסים מפגרים. מודה שגם אני ככה, למרות שאני תמיד אומרת לעצמי מי צריך את החרא הזה אני עדיין משתתפת בכל החרטא הזאת, כי זה הדפוס התנהגות עכשו, הרי זה מה שכולם עושים! התחלתי להרגיש את ההשפעה הזאת עליי, בעיקר בימים האחרונים כשהייתי בנופש, כשכל ערב שנכנסתי לפייסבוק ראיתי אנשים שהיו איתי מתעדים כל דבר אפשרי, ועושים מיליון ואחד סלפיי... ואז גם אני התחלתי עם זה, ואז הבנתי שזה סתם מעייף ואין לי כוח לזה, ומה זה בכלל ייתן לי? העיקר שאת החוויות אני אזכור. פעם הסתדרנו מצויין בלי כל החרא הזה, והתמונות שהיינו עושים היו לרקע נוף יפה, ולא כמה</div>Thu, 15 May 2014 14:00:00 +0200ilona_al@hotmail.com (it's me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14112238http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819012&blog=14112238http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14095557<div align="right" dir="rtl">הגיע הזמן לקחת את עצמי ואת הגוף שלי בידיים ולהתחיל לעבוד עליו. כל יום, להתאמן, לרוץ, בלי תירוצים של 'היום אין לי כוח' 'לא ישנתי מספיק' כי בתאכלס אני בקושי זזה בבסיס, אז מינימום פעילות גופנית לא תהרוג אותי. ואני חייבת להשתדל לא לאכול שטויות, למרות שזה ממש קשה בצבא ועוד בתפקיד הזה כשלא מספיקים להגיע לחדר אוכל... אני פשוט צריכה להזהר מעוגיות ומתוקים למינהם והכל יהיה בסדר... באמת שאי אפשר להיות ככה יותר. קשה לי ללבוש בגדים, אני פוחדת ללבוש מכנסיים קצרים כי אני יודעת שפעם אחרונה שלבשתי אותם הם נראו עליי אחרת... ואני עוד צריכה לקנות בגד ים עוד שבוע וחצי... אז ... תמונות מראשון בערב ^^ הייתה אחלה רגילה, לא עשיתי יותר מידי דברים, תכננתי מלא והרוב הגדול התבטל, אבל בכל זאת נהנתי ונחתי <img src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/39/47/56/564739/lists</div>Wed, 23 Apr 2014 23:03:00 +0200ilona_al@hotmail.com (it's me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=819012&blogcode=14095557http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=819012&blog=14095557