העניינים דיי הסתדרו, ואפילו יותר מזה.

אתמול היה יומולדת 18 לחברה שלי, ואנחנו הבננות,באנו אליה בערב עם בלונים. חבר שלה היה גם, ובכל זאת התנחלנו לה על החדר...

התחלנו לדבר, צחוקים וכאלו...

ואז איכשהו הגענו למסקנה שצריך לעשות סבב שבו כל אחת אומרת מה שמעצבן אותה בכל אחת מהאחרות.
גם אם זה יכול להשמע מעליב באותו רגע, לדעתי זה טוב.
כי רק החברים שלך יגידו לך מי אתה ומה המגרעות שלך, אתה תשפר אותן והחיים שלך ייטבו.
אז יש לי נק' לשיפור.
להפסיק לצאת ביציאות לא קשורות, להפסיק לחזור על אותו דבר כמה פעמים- בגדול להפסיק לדבר הרבה.
לא להיות בדילאי, להראות מקשיבה לאנשים (כי אני מקשיבה אבל הם חושבים שלא כי אני מגיבה בדילאי)- בגדול, להפסיק להיות מעופפת.
אני מקווה שגם הבננות קיבלו את הביקורות בטוב, וגם ינסו לשפר משהו כדי שיהיה יותר נחמד.

ילדת היומולדת למעלה, מימין לשמאל: אני, יול וצ'יפס, למטה כריס.

מיום ראשון... אחרי ביתספר

כריס ואני...

זה כאילו אני חייה חיים מקבילים... בערך ארבע חיים במקביל.

אני אוהבת את זה, אבל זה מבלבל אותי.
אל תשאלו למה אני מתכוונת. אני לא יודעת איך להסביר את זה.