אני זוכרת שהייתי בכתה ח', והייתי ילדה טיפשה שסומכת על כולם (כולן) אז סיפרתי למישהי שבקושי ידידה שלי משהו ממש אישי, וכמובן שברוב תמימותי האמנתי שאם אמרתי לה אל תספרי אז היא לא תספר. 
בזמנו זה נראה לי כאילו היא הרסה לי את החיים, הייתי  בסוג של דיכאון חודשיים (זה קשור אהבה ושברון לב).
איבדתי אמון באנשים. סמכתי רק על אמאבא ו3 חברות שהיו לי.
למדתי לא לספר לאנשים פרטים, בטח שלא אישיים. 
אולי זה קשור, אבל גם לא תמצאו אצלי פרטים בפייסבוק, חוץ מתמונות. גם תאריך לידה לא.

עברו חודשים, שנים...
היום קרה משהו,  שגרם לי להרגיש שוב את מה שהרגשתי אז.
מה שקרה היום זה לא באמת ביג דיל, אי אפשר להשוות את זה כמעט למה שקרה לפני 4 שנים.
אבל מה שקרה היום, עורר לי נוסטלגיה, את התחושה שאני נבגדת...
התחושה הזאת.. שמה שסיפרתי בסוד, בשקט, דקה אחרי היה ידוע לרוב האנשים במסדרון, ומאוחר יותר לאנשים אחרים.
שהמילים שלי, הבקשה שלי לפני שסיפרתי לספר, שוות לזין, או אם להגיד את האמת- לא שוות כלום!
הרגשתי שחירבנו לי בפנים.
הרגשתי שדפקתי את שתי החברות שלי שגם הן ביחד איתי היו קשורות  לזה.
הרגשתי מפגרת, סתומה שסיפרתי...
אבל יודעים מה באמת הבנתי שהרגשתי?
אכזבה.
כי אחרי המקרה ההוא בכתה ח' אני בררנית עם אנשים.  ולא סיפרתי את זה לסתם אנשים כמו אז. סיפרתי את זה לחברות.
בגלל זה אכזבה.
כי גם כדי לספר משהו לחברות צריך לחשוב פעמיים.
בגלל זה אכזבה. 

לא האמנתי שזה יקרה לי שוב, אפילו שזה לא באמת סיפור גדול...
בגלל זה האכזבה.
שוב הבאתי לזה לקרות.
במכוון.
כי הייתי בטוחה 100% שזה לא יקרה.
עכשו אני לא בטוחה. אני פשוט... מאוכזבת.

והיא ביקשה סליחה, אמרתי שסלחתי...

אבל זה ילווה אותי בימים הקרובים כולם, יחפרו לי כמו שכבר התחלו לחפור לחברה שלי... \
סורי שאתן צריכות לסבול את זה, פשוט הייתי צריכה לסתום.
אנחנו לא צריכות את זה, זו הייתה פעם אחת, ראשונה, כי ככה בא לנו.
וההטפות המטומטמות שלכם?
תעשו טובה, סתמו את הפה.

היא נגעלת.
היא חכמה.
ואני מתאמנת.
תעשו 1+1+1 ותגיעו לתוצאה...
אז אל תשחקו אותם אבא אמא שלנו, ההורים שלי בחיים לא היו גורם לי להרגיש מה שאני מרגישה. גם בננות לא היו. גם לא ברגע זעם (על מה הזעם בדיוק? למיטב ידיעתי את לא תקועה לי בפה 24\7)
מילא לא הייתי מבקשת... ביקשתי, וכנראה שמו עליי פס.

ואם תהיתם על מה מדובר, אז שוב, לא ביגדיל, כולה סיגריה.

נ.ב. 

אני חייבת להגיד לו משהו. אני מנסה לשקם את הידידות שלנו אחרי הפרידה... מנסה... רק חסר לי שזה יהרוס משהו.

נ.ב. 2
לא פוסט תקיפה, פוסט זעם ואכזבה. רק לידע כללי.