צביעות.
מתבגרים.

יעק.
זה שני דברים שמעוררים בי בחילה.
עצוב שלפעמים אני כזאת 

לפעמים אנשים רק מחשפים להראות לכל העולם עד כמה שהם לא מה שהם באמת, ואז כולם מאמינים כמובן, כמו מה שאני בדרך כלל עושה,
ורק בזמן האחרון, סוף סוף התחלתי לראות מה אמת ומה שקר. צביעות.

היה היום יום... דיי כיף יחסית לימים רגילים.
באתי בבוקר לשעה שניה, פגשתי את חברותיי המדהימות ויחד הברזנו בלי כוונה מאנגלית.
עד ההפסקה חיפשנו בכל הביתספר מדפסת עם צבע...
בהפסקה סידרתי קצת את העניינים עם הנושא שדיברתי עליו בפסוט הקודם.

אחרי זה היה אזרחות- אני זוכרת ממנו שרק בהיתי בכל מיני מקומות בכתה, איזה עיגול שהמורה ציירה על הלוח, מפלגה שאמרה שנתניהו ידרדר אותנו וכאן זה נגמר.
היה ספורט אירובי עם מדרגה, אחרי כמה זמן אני ונט קצת התחרפנו, עשינו את ריקוד הגנגאם סטייל בגירסא שלנו, והלכנו למחסן לקפוץ על כדורי ענק D;
השעה הבאה הייתה מוקדשת לפרידה כיתתית וקצת שכבתית מניקיטה- עולה חדש כבר שנתיים שהמדינה מאלצת אותו לעזוב בגלל בעיות של יהדות. אני לא מבינה בזה הרבה אז אני פשוט אשתוק בנושא הזה.
נפרדנו, מילים, חיבוקים, תמונות...


נט, ניקיטה ואני.

אחרי זה לא היה לי כוח הביתה אז ליוויתי קצת את כריס לכתה,
ואז פגשתי את אנדריי וניקיטה, אז העברתי שעה אחת בצחוקים וטמטום עם אנדריי, שעם הזמן התחיל לחפור ><
אחרי זה נפרדתי משניהם והלכתי הביתה עם כריס שבדיוק סיימה.

שיר שמזכיר לי יותר מידי מידי את הטיול השנתי ... בעצם מהמסיבות והערבים.
וכמה תמונות:

יום חמישי שעבר, רגעל פני העזיבה.

בידיוק לפני שבוע, לפני המסעדה+מסיבה.

(תמונה שנלקחה מהפייסבוק של דניאל...)

איזה חמוד! חתול בחי-בר באילת.

הייתי אתמול אצל נטלי לקחתי תמונות וסרטונים שהיו לה מהטיול.. זה צחוקים שאין דברים כאלו!
והבאסה שהסרטונים הפוכים ולא שומעים טוב הכל ואי אפשר לשתף בזה אף אחד.. כי רק אלו שהיו שם- יבינו.
אני אוהבת את זה, את הנוסטלגיה הזאת שתוקפת אותי אפילו שזה היה לא מזמן בכלל חחח