26.9.2015

התחלתי לקרוא את הספר 'שסועה' מאת א.ג. הוורד.

מאז ומתמיד היה לי הערצה לסיפור הנפלא של 'אליס בארץ הפלאות' ותמיד נמשכתי לדברים שכללו את הסיפור הזה. מהרגע שקראתי את התקציר ידעתי שאני חייבת לקרוא את הספר. אומנם, לא יצא לי לקרוא אותו עד ששלפתי את הפתק 'לקרוא ספר חדש' מן הצנצנת שלי (לפני שידעתי שהספר הוא חלק מטרילוגיה והייתי בטוחה שהוא ספר יחיד) וידעתי בוודאות שזה יהיה הספר שאותו אני אבחר.
הספר משך אותי מהשניה הראשונה ולקח לי שיכנועים רבים מעצמי לשים אותו בצד לטובת השינה שלי. קראתי חצי ממנו ואז הייתי במחשב עד שנרדמתי.
לפני שהלכתי לישון קראתי שוב ושוב את הציטוט האהוב עליי ביותר מהספר: "ככה את יודעת שאת חיה, אליסה. הפרפרים." עמוד 177.



27.9.2015

הדבר הראשון שעשיתי אחרי שהתעוררתי (טוב, אני מודה, קודם צחצחתי שיניים.) היה להמשיך לקרוא את הספר שמשך אותי לעולמו. ציטוט נוסף משך את תשומת ליבי וזה היה "גבר שאינו משקר לעולם לא ישבור את ליבך." עמוד 212. שהיה גם הוא על ידי אותה דמות מהציטוט האהוב עליי בספר.
אני לא יכולה להתחיל להסביר כמה הסיפור הזה מושך אותך. היו חלקים מסויימים בספר שכן השתעממתי בגלל שאלא היו החלקים היותר מבלבלים בסיפור שכללו הרבה פרטים שהיה קשה לעקוב אחריהם, אבל בגלל המידע שלי לגבי הסיפור המקורי הצלחתי לעבור את השלב המפרך הזה.
הדמות הראשית משכה אותי, כל-כך אהבתי אותה. התאהבתי בדמות הרשעית כביכול, הוא פשוט כבש את ליבי וללא ספק הדמות האהובה עליי בכל הסיפור. אזהרת ספויילר: למרות שהתאהבתי בדמות הרשעה כביכול, כן שיפפתי בין הדמות הראשית לבן השני במשולש האהבה ושמחתי שהם אלא שנהיו ביחד בסוף.
ממליצה מאוד על הספר ורק מחכה שיהיה לי את ההזדמנות לשים את הידיים שלי על הספר השני.

קריאה נעימה.