http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850“You have to write the book that wants to be written. And if the book will be too difficult for grown-ups, then you write it for children.”heCopyright 2026 Someone In Love. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14488287<div align="right" dir="rtl">אני מעדכנת רק עכשיו כי אחרי שהגעתי אתמול בצהריים, ישנתי עד היום בבוקר. ישנתי 17 שעות בערך, ווואו, אני מרגישה ממש טוב. אני מרגישה גם ממש טוב כי סוף-סוף חגגתי כמו שצריך. אבל הדעה שלי די חלוקה... התנשקתי עם ידיד שלי שנדלקתי עליו פעם, אולי לא התנשקנו בחצות אבל התנשקנו ממש ממש אחרי זה. והרבה. אבל היינו שיכורים. והוא היה שיכור ברמות. ואין לי מושג מה לחשוב, אז אני רק מקווה שהכל יהיה בסדר ביננו. אבל אני שמחה שאני מסוגלת להסתכל על הצדדים החיובים בדבר. מחר יהיה בית ספר ונפגש ונראה אחד את השניה, אם הוא יגיע, והדבר היחיד שאני מקווה זה שלא יהיה מביך ביננו. לא אכפת לי אם תצא מזה זוגיות (טוב, אני מאוד מקווה, הוא מתוק) או אם נמשיך להיות ידידים רגילים ופשוט נסתכל על זה ונצחק, אבל העיקר שזה יעבור בצורה טובה ונקח את זה בתור חוויה טובה שלא הרסה שום דבר. שתהיה שנה טובה לכולם! * החלטתי להפסיק עם העדכונים של הספרים כי יש לי את הGoodreads שלי ששם אני מעדכנת, אז סתם חבל לעשות עבודה כפולה. כאן אני כבר אעדכן לגבי החיים שלי ולגבי כל מה שקורה(: </div>Sat, 02 Jan 2016 15:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (Someone In Love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14488287http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814850&blog=14488287http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14405246<div align="right" dir="rtl">6.11.2015רק לפני כמה ימים קניתי את הספר 'המועמדת' מאת קיארה קאס, וחיכיתי כל השבוע שיהיה לי זמן לקרוא אותו בסופ"ש. קראתי את התקציר שלו ביום הקולנוע, כשהלכתי עם חברה שלי לסטימצקי וחיכינו שהסרט שלנו יתחיל, וכל-כך רציתי לקנות אותו אבל לצערי לא היה לי כסף. וכמה שאני שמחה שקניתי אותו לבסוף.אהבתי אותו כל-כך, אני אפילו לא מסוגלת להסביר כמה. אחד מהספרים האהובים עליי ללא ספק. לא מספיק שזה עולם חדש, זה לא דיסוטופי שזה מה שהופך את זה לשונה. וכן, אני כל-כך כועסת על הסופרת שהיא גרמה לאמריקה, הדמות הראשית, לדחות את אספן על מנת לתת למקסון עוד הזדמנות. כיאלו אני מתה על מקסון, באמת, הוא כזה מתוק ומדהים והלוואי עליי גבר כמוהו, אבל ברור שאספן אוהב אותה אהבת אמת טהורה ומה שהיה בניהם לפני הבחירה לעולם לא יתקרב למה שיהיה בין אמריקה למקסון.בכל מקרה, לפי מה שכתוב בספר הסדרה התחילה בתור טרילוגיה, אבל הסופרת הרחיבה את זה לחמישה ספרים. זאת אומרת שמה שאני לא מרוצה ממנו יכול להשתנות, ואני כל כך מקווה שיצא לי לקרוא את הספרים האלה בקרוב כי הראשון היה יפיפיה, ואני נהנתי ממנו ממש.וכמובן, כמו תמיד, ציטוטים. והספר הזה הי</div>Fri, 13 Nov 2015 16:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (Someone In Love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14405246http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814850&blog=14405246http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14405239<div align="right" dir="rtl">אז הנה הגיע הזמן לעשות עדכון נוסף, אחרי שהתעצלתי ואז לא היה לי זמן למרות שרציתי. את הספר הזה קראתי, כן כן, לפני חודש שלם. וזאת הסיבה שהפעם אני לא מוסיפה תאריך כי... אני לא זוכרת אותו. שלפתי מהצנצנת שלי פתק של 'לקרוא מחדש' וכל-כך שמחתי כי בדיוק רציתי לקרוא את הספר הזה שוב, וזה הספר 'עיר של עצמות' מאת קסנדרה קלייר. כן, כן, אני מודה. אני לא קראתי את זה. זאת אומרת, כשזה רק יצא קניתי וקראתי את המאה עמודים הראשונים, אבל נחשו מי הייתה במחסום קריאה באותה תקופה... (אני)אני מתביישת בעצמי שלא קראתי את הספר הזה שוב עד היום, אז הגיע הזמן לתקן את הטעות. ולפני שאני אתחיל עם ההמלצה שלי, אני רק אגיד שאני מתכוונת לקנות ולקרוא את שאר הספרים בסדרה שיצאו ברגע שיהיה לי את הכסף והזמן. אז כמו שאמרתי כבר, אני כל כך מתביישת בעצמי שלא קראתי את זה קודם לכן עד הסוף. ואני שמחה שסוף סוף עשיתי את זה. איך אפשר שלא לאהוב את בני הנפילים של קסנדרה קלייר? סיפור כה טוב, עולם יפיפיה ועלילה כה טובה. למרות שידעתי שקליירי וג'ייס אחים (הספויילר בלבן) לפני שקראתי את הספר, ובתור מישהי שספויילרים מורידים ממנה את הרצון לקרוא ומו</div>Fri, 13 Nov 2015 15:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (Someone In Love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14405239http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814850&blog=14405239http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14385820<div align="right" dir="rtl">26.9.2015 התחלתי לקרוא את הספר 'שסועה' מאת א.ג. הוורד. מאז ומתמיד היה לי הערצה לסיפור הנפלא של 'אליס בארץ הפלאות' ותמיד נמשכתי לדברים שכללו את הסיפור הזה. מהרגע שקראתי את התקציר ידעתי שאני חייבת לקרוא את הספר. אומנם, לא יצא לי לקרוא אותו עד ששלפתי את הפתק 'לקרוא ספר חדש' מן הצנצנת שלי (לפני שידעתי שהספר הוא חלק מטרילוגיה והייתי בטוחה שהוא ספר יחיד) וידעתי בוודאות שזה יהיה הספר שאותו אני אבחר.הספר משך אותי מהשניה הראשונה ולקח לי שיכנועים רבים מעצמי לשים אותו בצד לטובת השינה שלי. קראתי חצי ממנו ואז הייתי במחשב עד שנרדמתי.לפני שהלכתי לישון קראתי שוב ושוב את הציטוט האהוב עליי ביותר מהספר: "ככה את יודעת שאת חיה, אליסה. הפרפרים." עמוד 177.27.9.2015 הדבר הראשון שעשיתי אחרי שהתעוררתי (טוב, אני מודה, קודם צחצחתי שיניים.) היה להמשיך לקרוא את הספר שמשך אותי לעולמו. ציטוט נוסף משך את תשומת ליבי וזה היה "גבר שאינו משקר לעולם לא ישבור את ליבך." עמוד 212. שהיה גם הוא על ידי אותה דמות מהציטוט האהוב עליי בספר.אני לא יכולה להתחיל להסביר כמה הסיפור הזה מושך אותך. היו חלקים מסויימים בספר שכן השתעממתי ב</div>Sun, 27 Sep 2015 20:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (Someone In Love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14385820http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814850&blog=14385820http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14385347<div align="right" dir="rtl">אומנם עבר רק יום מאז העדכון שמסביר מה אני אעשה בבלוג מעכשיו, אבל כן הסתיים שבוע. בגלל זה החלטתי לעשות "עדכון שבוע" שהוא בעצם עדכון על כל הדברים שקשורים לקריאה שעשיתי השבוע. אני לא בטוחה אם אני אכניס כתיבה אך בגלל שבימים האחרונים לא יצא לי לכתוב אני לא אחליט את זה עכשיו. 24.9.2015 - יום חמישי היום הלך על קריאת הספר 'קולו של המלאך' מאת גיום מוסו, סופר צרפתי. קניתי אותו לפני בערך חודשיים או שלוש ולא יצא לי לקרוא אותו עד חמישי, שהוא תפס את העין שלי כשהסתכלתי על המדף. זה הוא ספר מתח, ז'אנר שאני בדרך כלל לא קוראת, והופתעתי לטובה מהספר הזה. במבט ראשון הוא נראה ספר מעניין שאני אהנה מקריאתו אך לא משהו מיוחד, ובניגוד לכך ברגע שהתחלתי לקרוא אותו לא יכולתי להניח אותו. קראתי אותו בפעם אחת ונהנתי מאוד מהקריאה. בתור מישהי שקולטת הרבה דברים מן העלילה שבספר במהירות הכל בא אליי בהפתעה ואני ממליצה בחום עליו. 25.9.2015 - יום שישי בתחילת היום קראתי שוב את הספר 'עורבני חקיין' בסדרת משחקי הרעב מאת סוזן קולניס. בתור האנגרית, מעריצת משחקי הרעב, הייתי צריכה לקרוא את הספר שוב לפני שהסרט הא</div>Sat, 26 Sep 2015 19:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (Someone In Love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14385347http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814850&blog=14385347http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14384765<div align="right" dir="rtl">כן, הגיע הזמן שאני אשנה את העיצוב של הבלוג. ואתחיל לעשות איתו משהו. בשנה הזאת מצאתי את עצמי לא מעדכנת בו כלל, ואם תסתכלו על הארכיון בצד יהיה אפשר לראות שעדכנתי בו רק 3 חודשים מתוך ה9 שהיו. משהו שאני מנסה לעבוד עליו בזמן האחרון זה לקרוא יותר. אני מאוד נהנת לקרוא ואני מרגישה שהשגרה שרק התחילה הורסת אותי, וזה מה שעוזר לי לשכוח מכל הבעיות שלי ולהתמקד במשהו אחר. חוץ מזה, זה גם עוזר בקבלת השראה לכתיבה - ואני לא אתנגד לזה. כשאני בחופש הרבה יותר פשוט לי לקרוא ולכתוב (למרות שאני תמיד תלויה במצבי הרוח שלי, ובגלל זה אני לא תמיד קוראת הרבה) אבל בפנימייה זה מאוד בעייתי. שמתי לעצמי מטרה, שעד היום הצלחתי לעמוד בה, שבכל סופ"ש שבו אני בפנימייה אני אקרא לפחות ספר אחד. בגלל שזה משהו שאני תמיד מצליחה לעשות כי בימי שבת זה הימים החופשיים היחידים שלי, זאת מטרה הגיונית. אני אנסה לקרוא עוד ספרים במהלך השהייה בפנימייה אבל זה מאוד בעייתי. בגלל זה החלטתי לעשות מעקב אחרי הקריאה שלי. אני עוד לא בטוחה איך הבלוג יעבוד כי זאת פעם ראשונה שאני עושה משהו בסגנון הזה. אני לא מוחקת את הפוסטים הקודמים שלי כי אני כה גאה</div>Fri, 25 Sep 2015 15:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Someone In Love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14384765http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814850&blog=14384765http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14336274<div align="right" dir="rtl">אני כותבת כה הרבה בזמן האחרון, ואני ממש גאה בעצמי. התחלתי לפרסם סיפור בהמשכים, אחרי תקופה כל-כך ארוכה שלא העזתי לעשות את זה. מצד אחד, אני לא בתקופה טובה כרגע, אני לא מרגישה נהדר ואני נהיית עצובה לעיתים קרובות - אבל מצד שני, אני השתנתי, והתקופה הזאת מוכיחה לי את זה. אני בן-אדם אופטימי יותר, שמסתכל על הצדדים הטובים בחיים. עוד מעט חופש גדול. עבודה. עומס. אבל בו-זמנית, כתיבה.</div>Thu, 04 Jun 2015 20:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Someone In Love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14336274http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814850&blog=14336274http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14316493<div align="right" dir="rtl"> אז החלטתי להכנס ולעשות עדכון, לא בטוחה למה. אני בקושי נכנסת לכאן. זה מרגיש לי כיאלו הבלוג הזה זה משהו של העבר, משהו שאני לא נוגעת בו. אבל אני רוצה לשבור את השגרה הזאת ושוב לעדכן יותר בבלוג שלי. אין לי הרבה קוראים, אם יש לי בכלל, אבל אני לא יודעת. זה נותן הרגשה מסויימת שאני פורקת את הרגשות שלי. אולי יום מן הימים מישהו יכנס ויבין אותי. כן הכרתי מישהי פעם מישראבלוג. אומנם עכשיו היא הבן-אדם שאני הכי שונאת בעולם ואני מחכה כל יום שהיא תעוף מבית הספר שלי, אבל הכרתי מישהי מאתר ועכשיו אני חיה איתה בפנימייה, אז זה אומר משהו בסופו של דבר. אני מרגישה ממש מוזר בתקופה האחרונה. מצד אחד, אני מרגישה כל-כך נורא, כיאלו העולם שלי נחרב. לא עובר יום אחד מבלי שאני אחשוב על האקס שלי ועל מה שקרה. אני ממש שונאת אותו וזה הורג אותי כי אני אוהבת אותו ואני מודעת לזה. כל דבר שהוא עושה מגעיל אותי אבל בו זמנית מקסים אותי. לפעמיים אני מרגישה שאני ממש לחוצה בכל הקטע של למצוא חבר ותמיד חושבת על בנים, אבל הגעתי למסקנה שזה בגלל שאני מחכה שמישהו יבוא ויג</div>Sat, 25 Apr 2015 00:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (Someone In Love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14316493http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814850&blog=14316493http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14269358<div align="right" dir="rtl">לא עידכנתי כאן הרבה זמן, כבר עברה שנה בדרך כלל אני עושה פוסט המזכיר לי את מה שהיה בשנה האחרונה, אבל, הפעם לא עשיתי אני חייבת להודות שהייתה לי תקופה באמת טובה באמת באמת טובה גם כשהיה דברים שהייתי צריכה לבכות עליהם דברים שפעם היו מכניסים אותי לדיכאון אני פשוט שמחתי, חייכתי, ניסיתי לעודד את עצמי ואת האנשים סביבי עזרתי לכולם כל כך הרבה בזמן האחרון, אבל פתאום הכל מתחיל להתפוגג אני רק קמתי מהמיטה והסתכלתי במראה, והכל פשוט התנפץ לי בפנים בכזאת קלות הייתי שבוע בבית כי הייתי חולה, מחר אני חוזרת לפנימייה ודווקא עכשיו זה התפרץ לי זה לא סתם קטע של "הווו אינלי כוח" כמו שיש לי תמיד לפני שאני חוזרת, כי אני אומרת לעצמי שיש נסיעה ארוכה, שיש זמן להרגע <span style="font-f</div>Sun, 18 Jan 2015 00:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (Someone In Love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14269358http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814850&blog=14269358http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14238876<div align="right" dir="rtl"> אני לא יודעת איך לתאר את התקופה האחרונה, אבל היא בהחלט מוזרה רק כשהתחלתי לחשוב שהכל משתפר, שאני יותר שמחה ושהכל יותר טוב, זה תקף אותי זה לא שאני מקבלת התקפים שוב לא שאני מתחבאת בתוך עצמי ובתוך הדיכאון שלי אלא שאני מרגישה ריקנות, כזאת שכזה להסביר ריקנות שנמצאת בתוכך ולא נותנת לך מנוח כזאת שמנסה לשאוב ממך את כל החיים שלך ורק נותנת לך כאב עמוק בלב מי שקרא את הפוסט שלי בטח יבין על מה אני אדבר כאן אני עדיין רוצה את זה, למרות שאני מפחדת בתוכי לקנות אחד אחת הסיבות זה שאני מפחדת להתחיל לכתוב ופשוט לזנוח את זה כשהייתי קטנה היו לי יומנים, שתמיד הייתי זונחת אחרי תקופה מסויימת אבל יש גם סיבה שתראה לכם דפוקה, אבל לי היא חשובה אני מפחדת לחפש ולחפש ולא להצליח למצוא ספר או מחברת מספיק טובה למטרה הזאת לא למצוא את המחברת חסרת הצורה בדמיון שלי שתהיה מושלמת כמו שדמיינתי להתפתה לקנות אחרת רק כדי למלא את המטרה הזאת, אבל היא לא תהיה מושלמת כמו שרציתי </div>Sat, 22 Nov 2014 16:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Someone In Love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=814850&blogcode=14238876http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=814850&blog=14238876