נקמה....
כולנו נוקמים... אין
צדיק בסדום..
למרות שבספר הכי ישן
בספרייה כתוב "לֹא תִקֹּם
וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'"
נסעתי על כביש מהיר... היה יום עמוס
בחיפושי דירה חדשה.
ואז קרה משהו שכולנו מכירים: האוטו
מאחורה נוסע עם אורות גבוהים.. ומסנוור... ומציק.. ומפריע.
מה עושים?
דופקים ברקס פתאומי
נותנים לו לעקוף בבהלה
ואז נדבקים לו לתחת
עם אורות גבוהים כמובן...
אולי יבין את המסר.
.... אבל אז חשבתי פתאום:
מה מפריע לו לדפוק ברקס פתאומי? ולעשות
את אותו התרגיל... מה אז יקרה? איפה זה ייגמר?
הבנתי שאני אלול להיכנס למעגל סגור..
איך הגבתי באופן כל כך אימפולסיבי? איך נתתי לרגש לגבור על הרציונאל שלי?
האם יש הבדל בין צדק לנקמה?
האם הנקמה באמת "מתוקה?"
שקעתי במחשבה:
נגיד יש לי בית, ולשכן יש בית.
נניח והשכן התהפך עליי ושרף לי את הבית...
כי לא באתי לו בטוב...
מה מתבקש? ללמד אותו לקח. להחזיר לו!
שירגיש את מה שהצד שני מרגיש.. נכון?
אז שורפים לו את הבית גם.. נוקמים בו.
ואז מה יוצא? שני בתים שרופים...
שני הומלסים.
כולם הפסידו... הנקמה לא הניבה שום
פרי..
אבל אז יבוא החכם ויגיד "לא נכון, שיתן
לך את הבית שלו!"
נכון
אבל אם ננתח את העניין מנקודה כלכלית
ונדל"נית, עדיין היה כאן צעד אחורה: כי היה 2 בתים... עכשיו יש בית אחד,
והומלס אחד. הערך הכלכלי ירד.. כי יש בית אחד פחות.
ויש מה שלפי דעתי צדק:
שיבנה לי בית חדש, וקצת יותר טוב ממה
שהיה.
אבל כמובן מישהו שסנוור אותי לא יכול
לפצות אותי...
מה יביא לי קרמבו ובקבוק בירה קרה?
ואגב מקרה של נקמה לשמה:
"סליחה גיברת! אולי תוכלי בבקשה לא
להחנות את האוטו באלכסון" ביקשתי בקול רגוע מאישה שהוציא את התינוק שהרגע
החנתה על מדרכה רחבה ליד הבית. אמא די מטופחת ונראית ברמה.
"למה?" שאלה... כאילו לא רואה
שני יוצא מאוטו מונע ואין חניה בגרוש ברחוב.
חייכתי, היא לא..
"כי אם תחני ישר, יהיה מקום
לשנינו, ולא נחסום את המדרכה כי חייבים שיהיה מעבר לעגלה" פניתי לרציונל שלה.
היא לקחה את התינוקת שלה מאחורה, נעלה
את האוטו, אמרה "כבר חניתי" עם מבט כלבה דרך משקפי השמש שלה והלכה.
החיים קשים
ואין חנייה... כי לכל דירה ברחוב יש לפחות
2 מכוניות. אצלנו יש 3.. וחניה אחת לכל דירה... אסון.
נאלצתי להיצמד לאטו של האימא העצלנית
שחושבת שמותר לה הכל. וחסמתי לה את דלת הנהג.
לא רציתי לעשות דווקא, פשוט לא נשאר
מקום כי היא עקומה.... אבל איפשהו שמחתי, אולי תלמד לקח... שתלמד להתחשב באחרים
גם.... ושתלמד להחנות!! (האמת שהרגשתי לא נעים כי היא אימא..)
אחרי שעה טלפון:
"שלום מדברים ממשטרה, קיבלנו תלונה
שאתה חונה על מדרכה במקום אסור, בבקשה תזיז את האוטו או שתקבל כנס!"
האישה, שחנתה לידי על המדרכה, הנקמנית
הזאת....
איזה רוע יכול להיות לאימא הזאת? לא רק
שהיא פשוט התעלמה מבקשה פשוטה, היא גם התלוננה על "פשע" שגם עשתה.
רתחתי
וקיללתי
וניסחתי את תורת היחסות של כל המשפחה
שלה....
אבל ידעתי דבר אחד:
היא לא מרוויחה מזה כלום
אני יכול להפסיד 200 ₪...
מה מניע אנשים לגרום לאנשים אחרים
להפסיד? ועוד כשאין להם רווח מזה... וזה לא שהם בתחרות אחד עם השני...
נקמה טהורה היא כמו אהבה טהורה, אבל
הפוך.
אם אהבה אמיתית זה לתת בלי לצפות לחזרה,
תוך התמדה ומאמץ
נקמה אמיתית זה להרוס בלי להרוויח מזה
כלום , תוך התמדה ומאמץ...
והפונטו הקטנה שלי? נשארה לעמוד לה
במקום הקבוע שלה... עד היום לא בא שום שוטר...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
