אני לא יודע לתאר את האושר הזה של סיום החגים.
מכיוון שאני עובד בשיטה אחרת, יצא ככה שכל הסידורים שלי יצאו על ראש השנה, יום כיפור, וסוכות..
שזה אומר שבעצם לא יכולתי לעשות כלום...
והרי איבדתי את הארנק...
ואז זה התחיל:
עד שהגיעו כרטיסי הויזה.
עד שהדואר החליט שהוא עובד.
עד שמשרד הרישוי נפתח.
עד שהבנק....
והבעיה היותר גדולה היא, שבגלל שכל מדינת ישראל חיכתה לכל המוסדות האלה שיתחילו לעבוד
נהיה תורות ענק!
אני לא יודע אם זה אשכרה אלוהים שמעניש אותי כי נשבעתי לשמור את חגי ישראל (מה שאני רחוק מלעשות)
או שזה המזל שלי יצא לנופש בחגים האלה....
אפילו התעודת זהות שנשארה במקרה בבית נפתחה לשניים ובבנק לא רצו לזהות אותי לפיה.
ובלעדיה הייתי ללא שום אמצאי זיהוי - כי כל השאר אבד...
אבל החגים נגמרו ואני בסידורים כבר יום שני ברציפות.
וקיבלתי את האוטו!
הכל מתחיל להשתפר מעכשיו.
יש קונים לאוטו הישן
אני מחדש את כל המסמכים האבודים
חסרה לי רק ספה לדירה
אני מתקרב ליעד של 80 קילו (כרגע 78)
והתחלתי להשלים עם העובדה שאני בעצם ילד תקוע בגוף של בן 25
ברגע שכל הסערה הזאת תשקע
יהיה זמן לרומנטיקה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
