תובנות ההבנה של הדברים

-=עריכה=-

אני יודע שכלבה זה לא כינוי יפה, אבל היא בחרה אותו.

לכל מהירי המחשבה- היא כבר לא כלבה, אנא אל תעלו אותי על מוקד

-=סוף עריכה=-

ישבנו באיזה בר שהיא מצאה בראשון.... מקום לא רע..

מלצרית: "מה תזמינו?"

אני: "אל תאמיני לה היא שקרנית!"

היא: "הוא חתיכת מניאק!"

הי זרקה עליי את המפית

משכתי לה בשיער

"זה טקס חיזורים עתיק" אמרתי למלצרית "אם אמשוך יותר חזק בטוח יצא מזה משהו טוב!"

המלצרית ניראתה די מבולבלת...

הזמנו בירה והמבורגר, שתינו, אכלנו, סיפרנו סיפורים מצחיקים וירדנו אחד על השני.

ואז היא שאלה: "תגיד, אתה רואה אותנו חוזרים להיות זוג?"

ישבתי מולה וצחקתי לה בפנים. אותה זה לא הצחיק...

עברתי להתיישב לידה, היא הרביצה לי.. התקרבתי יותר...

 והתנשקנו..

"אתה יודע שלא תקבל הלילה כלום, כן?" אמרה.

"ממך? אני לא מצפה לשום דבר." עניתי.

למלצרית היה מאוד מוזר הזוג הזה שמתנשק, מקלל, מתחבק ואז מרביץ אחד לשניה...

בסוף המצפון שלי ניצח וביקשתי ממנה התנצלות.

התנצלות על כך שהייתי מתנשא ולא נחמד ושמגיע לה יחס הרבה יותר הגון ממה שהיה עד עכשיו.

ובאמת התנהגתי אליה כמו שבאמת צריך..

על כך הצהירה "תודה באמת.." ענתה "אתה עדיין לא מקבל כלום!"

הזמנו עוד סיבוב בירות הפעם כמו זוג למופת.. מחובקים מחייכים ואדיבים.

'רוסי טמבל'- היא השוויצה בכינוי שלי בספר טלפונים..

אבל היא הופתעה לגלות שיש -ביצ'ית- בספר טלפונים שלי עם המספר שלה..

הסקתי מסקנה: "אנחנו זוג מפגר, אסור לנו להיות ביחד. תראי איך המלצרית מבולבלת מאיתנו.."

"מי אמר שנהיה ביחד?" שאלה בקול מתנשא. "לפני חצי שעה מישהו צחק לך בפנים...." עניתי.

בוקר למחרת הגיע...

היא הצמידה את גופה לשלי ונישקה ברכות. על כך קיבלה חיבוק חם וליטוף נעים.

הבטנו בשעון שאמר שזה הזמן ללכת.

היא ליוותה אותי עד הדלת ופתחה אותה.

נתתי לה נשיקה אמרתי "יאללה מותק..." כמה קיצ'י מצידי.... ויצאתי החוצה

"מותק תקרא לחברות שלך....." אמרה.

הבטתי אחורה.. היא חייכה וסגרה את הדלת...

בזמן האחרון אני מוצא את עצמי הרבה מחוץ לבית

מצד אחד זה מעולה כי אני חי על אקשן

מצד שני אני רוצה לשבת בישרא...

עוד מעט אהיה בחופשה גדולה

אכבוש את כל העולם!

פעמיים!