תובנות ההבנה של הדברים

היה בינינו משהו לפני 7 שנים בערך.. מאז דממה.. אף מילה.

ופתאום כרעם ביום בהיר מתגובה שולית בפייס התחלנו להתכתב

-"אתה בא איתי ועם חברה שלי לראות טד?"

זה היה מוצאי שבת והייתי עייף מכל ההתעסקות במעבר...

הייתי חייב ריענון.

"טוב נו"

אין לי כוח לאף אחת כרגע... באמת שאני עסוק..

אספתי אותה מהבית וחברה שלה בוודאי "הבריזה"...

הייתי לא מגולח, לא מסופר, די עייף, אדיש ולא ממש נחמד.

לא התראינו שנים

בפעם האחרונה שראיתי אותה היא לא הייתה לבושה, זה סיפור די משעשע.

הרגשי שזה יהפוך לעוד יציאה..

אבל זין!

נו מור מיסטר נייס גאי

כל הנסיעה הלוך החלפנו עקיצות.. קצת מידע.. ושוב עקיצות..

היא החמיאה לי

ואני ממש לא החמאתי לה...

הגענו והלכנו לאכול.. כי היא לא אכלה לפני.

כמובן שניצלתי את זה גם.. להיות מניאק מתנשא זה ממש נחמד ומשעשע! לי לפחות..

היא נתנה פייט הגון

אבל הודתה בתבוסה כל פעם..

הסרט עוד לא התחיל והיה לי שעשוע מעולה.

הסרט טד היה ממש טוב, מומלץ.

שמתי עליה את היד כאילו היא הרכוש שלי וניסיתי לקלוע  פופ-קורן למחשוף שלה.

כשיצאנו מהסרט דחפתי אותה במדרגות..

כמה פעמים..

התחלנו שוב בעקיצות והערות סקסיסטיות מהולות בקטעים מהסרט. כמובן שאני הייתי האגרסיבי.. והיא נתנה פייט הגון.

היא הייתה מאין סוג של משחק.. בידור..

כאילו אני מוציא כלבה לטיול.

נעצרנו ליד הבית שלה.

והיא לא יוצאת מהאוטו

השיחה נערצת ויש שקט.... והמון מתח מיני

אני אמשיך להתעלל בה, לא תקבל כלום.

התחלתי לדבר על משהו... נושא די מעניין אבל..

דיברנו..

אחרי 5 דקות שוב שקט..

היא כבר התחילה להתקרב לאט... לאט...

"יש לך עבודה מחר לא?" אמרתי – בתרגום חופשי: צאי לי מהאוטו.

"כן, אני באמת צריכה ללכת, לא נשאר לי זמן לישון.." אמרה ויצאה..

יצאתי גם ואמרתי לה שלום.

נסעתי הביתה מבודר ומבסוט.

אין לי זמן לבולשיט שלה עכשיו... אני עסוק. היא לא תרצה להיפגש ביחידות שוב..

יום למחרת הייתי עסוק בלבנות את הרהיטים מאיקאה.

הודעה:

היא: "בא לי ראות טד שוב"

אני: "טעית, בא לך לראות אותי שוב"

היא: "אתה צודק בהחלט. התבלבלתי סורי.

 מתי אתה מוציא אותי שוב?"

אני: "את פשוט מבקשת שאני אגיב: להציא את הכלבה לטיול? חח"

היא: "כבר עשיתי את זה בשבילך"

הייתי שמוק

והיא מתה על זה

כלבה מפגרת....