תובנות ההבנה של הדברים

עכשיו ניתקתי את השיחה עם האהבה הצבאית...

כמה שהתחושות שלי נכונות...

פשוט התקשרתי ואמרתי את מה שהיה לי על הלב.

ולא זה לא המרחק...

סיפרתי לה שיש לי תחושה שהיא לא יודעת מה היא רוצה... שכרגע היא במצב של חולשה ויצא שדי ניצלתי אותו..

היא עוד לא התגברה על האקס בכלל... והיא צריכה אוזן כשבת.. לא בן זוג

היא הסכימה עם כל מילה.

"פשוט ניקח צעד אחורה.. מה שהיינו לפני.. אולי אחר כך... לא רציתי שיצא ככה..." היא אמרה

אולי בגלגול אחר... אולי בחיים אחרים...

היא חלום שזכיתי לטעום ממנו... אבל הטעימה הזו הספיקה לי כדי להבין שזו הייתה אשליה מתוקה.

אחותי פעם אמרה לי "חלום צריך להישאר חלום, כי ככה הוא יהיה מושלם, ברגע שאתה מגשים חלום אתה מבין שזה בכלל לא מה שחשבת..."

או במילה אחת-אכזבה.

נעבור לשינוי חד בעלילה:

קיבלתי את המפתחות מהדירה, וכבר התחלתי במשא הקניות... כמו אדם פשוט רוב הדברים כמובן מאיקאה....

איזה כיף זה... שולחן חדש, כסאות חדשים, מיקרוגל חדש.... הכול חדש!

טוב הרוב... מקרר כיריים ומיטה באו יחד עם הדירה...

ישבתי עם אבא ואימי החורגת על הספה שהשאיר הדייר הקודם... אגב ניראה לי הוא אסף אותה מהמזבלה... הם עוזרו לי לחשוב איך לרהט ומה לקנות.

ועוד צריך לשפץ...

אני כבר מדמיין בראש שלי את הדירה מוכנה... ואיזה כיף יהיה עם הבחורה שתהיה לי... צחוקים, חברים, בירות, טוסט שנשרף, סרט, פאב מתחת לבית,חנויות ברחוב, מיטה זוגית...

תקופת חזון וחוש טעם כובשת אותי.. הצד היצירתי שבי מראה סימני חיים..

אפילו שכחתי שקרה אסון גדול:

כל הבירה שבישלתי התקלקלה.... כל ה19 ליטר...

שיחקתי באש כשהכנתי אותה בחום הזה של אוגוסט והנה אלוהי הבירה מענישים אותי..

אבל לא נורא.. אני אכין עוד.. ויותר טובה..

ואני גם אכיר בחורה חכמה ויפה

ואני גם אעשה שיפוץ סוף הדרך

ואני גם אסיים את הרישיון לסירת מנוע!

ואני ואני ואני....