הייתי רוצה שהעולם יהיה מקום טוב יותר...
הייתי רוצה שנקום כל בוקר עם תחושה נפלאה, ושזה יהיה בסדר לחזור לישון
עוד שעה...
הייתי רוצה שנצא החוצה מהבית ותהיה תמיד רוח נעימה ושהעצים יהיו
ירוקים...
הייתי רוצה שאנשים יהיו אדיבים יותר זה לזה, ויגישו עזרה זה לזה גם כשטוב...
הייתי רוצה שחיוך בלי סיבה יתקבל בחיוך במקום בחשש.
הייתי רוצה שיהיה מספיק הכול לכולם, כך שמעשי גניבה יהיו מיותרים.
הייתי רוצה שנכיר אנשים באמת במקום לפי תוויות...
הייתי רוצה שהממשלה תעשה את עבודתה נאמנה..
הייתי רוצה שנלך לעבוד רק כשרוצים.
הייתי רוצה שכולם ילכו לצבא, ויחזרו בריאים ושלמים כי יהיה שלום.
הייתי רוצה שכולנו נדבר שפה אחת ומובנת.
הייתי רוצה שבמקום הפגנות יהיו מסיבות...
הייתי רוצה לפתוח עיתון ולראות רק חדשות טובות.
הייתי רוצה שתמיד יהיו סיבות לחייך...
הייתי רוצה שכל אחד מאיתנו יעריך את מה שיש לו...
הייתי רוצה שנהיה יותר גלויים אחד לשני.
הייתי רוצה שכל לילה נלך לישון עם מישהו שאנחנו אוהבים, כדי לקום אתו
בבוקר.
הייתי רוצה שהעולם יהיה מקום טוב יותר...
נ.ב.
במהלך כל הפוסט נמנעתי מהמילה "לא" – חוץ מהפעם הזאת.
תובנות... תובנות...