עוד מעט מתחילה שנה חדשה. אנשים חדשים, התחלות חדשות, הזדמנויות חדשות.
וחשבתי לי...
אולי הגיע הזמן לעצמי חדשה?
רק תחשבו על זה לרגע.
אני, אבל רזה יותר, כמו שאני אמורה להיות.
ידידודית יותר - אבל חברותית פחות, כנה יותר - אבל סגורה יותר, מודעת יותר - אבל חולמנית יותר. לתת לעצמי להיסחף עם הזרם הזה, שאני לא יודעת לאן הוא ייקח אותי, אבל אני עד עכשיו הולך למקום טוב. אני בוטחת בדרך שאני צועדת בה, וזה שאני לא יודעת לאן אני הולכת זה פרט שולי.
לדעת ולא להגיד,
להפגין את המוזרות שלי בלי להסביר,
להתאהב ולשמור את זה רק לעצמי.
להתלבש קצת מוזר, כי תשומת לב זה הסם שלי. פתטי, אני יודעת,
לנסות לא לשבור לעצמי את הלב הפעם, כי אני תמימה מידי,
לשבור לאחרים את הלב, במיוחד אלו שפגעו בי, כי אני סדיסטית ורעה.
אבל זאת מי שאני ובמקום לשנוא את התכונות האלו בי, להיאבק בהן, בלי הפסקה, אני פשוט אשנה את חלקן, ואקבל את החלק שלא ניתן לשינוי. זו דרך שאני צריכה לעבור, נהר שאני צריכה לחצות, עבודה שלי עם עצמי על עצמי. אבל זה משהו שאני מסוגלת לעשות.
אני מאמינה בעצמי ♥
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
