http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808876heCopyright 2026 Love it or Leave it. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808876http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808876&blogcode=13496017<div align="right" dir="rtl">יצא לי להרהר במחסומים בזמן האחרון. אני רוצה להגיד דברים לאנשים. לספר. להאשים. לחלוק. לחשוף. לגרום להם להזדעזע. שהזרקור יהיה עליי לשם שינוי. מהם המחסומים שמונעים ממני את זה? ראשונה יש את הסביבה. אני הרי רוצה, מעל לכל, שאנשים יזדעזעו. אם אני יושבת במעגל של אנשים שצוחקים ומדברים, זה לא המצב הנכון להגיד פתאום "אני לא אוכלת", "אני חותכת וורידים", "אני רוצה לוותר על החיים". מעל לעובדה שדי ברור שזה ניסיון פתטי למשוך תשומת לב (זו באמת המטרה, אבל הם לא אמורים לדעת את זה) - הם יחשבו שאני צוחקת; לא ייקחו אותי ברצינות, או גרוע יותר, יתעלמו לגמרי. שלא לדבר על העובדה שקשה למשוך את תשומת ליבם של כל כך הרבה אנשים באמצע שחמישה מהם מספרים בדיחות, שניים אחרים צוחקים, שלושה מרביצים אחד לשני ואחד שומע מוזיקה. זה פשוט לא יעבוד. הספוט צריך להיות עליי, כי אני הרי רוצה להנות ממלוא תשומת הלב, להרגיש איך כולם מחכים לשמוע ממני הסברים. לכן, המצבים הנכונים לצאת בהצהרות שכאלה הם בשיחה רצינית (אבל שמנוהלת עם אדם אחד בלבד, כי אחרת לא ייקחו אותי ברצינות, ומצד שני - פחות תשומת לב עליי.), או בפורום שבו כולם יושב</div>Sat, 06 Oct 2012 01:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (Love it or Leave it)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808876&blogcode=13496017http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808876&blog=13496017http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808876&blogcode=13464307<div align="right" dir="rtl">אני יודעת שאני חולמת לפי האופן שבו הכל נראה &ndash; בהיר מידי, מטושטש, האור לבן ומסמא, והכל קורה כל-כך מהר עד שאני בקושי מסוגלת לחשוב. אני עומדת כחלק מההמון, או נפרדת ממנו &ndash; אני לא יודעת, ואין לי רצון לדעת. כל מה שאני מתרכזת בו הוא מה שקורה לפניי. שתי המכוניות המושחרות, מקומטות כמו דף נייר ומעלות עשן, נחות עקומות באמצע הכביש, ובקושי נראה מתחתן &ndash; גוף מכוסה בדם. הסירנות קורעות את אוזניי, אבל לא אכפת לי, גם כשהרעש מתעצם וגואה מסביבי, כמו גל עצום שמאיים לשטוף אותי. אבל הוא רק מלכך את רגליי כשאני צועדת קדימה, הפאניקה משתלטת עליי, וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו הוא שאני חייבת להגיע אליו, לוודא שהוא בסדר, שהוא לא &ndash; זרועות חזקות אוחזות שכתפיי ומושכות אותי אחורה מההתרחשות המחרידה. אני צורחת בלי מילים ונאבקת, צורחת ובועטת כמו חיה לכודה; ולא אכפת לי שכולם מסתכלים, אני רק יודעת שאסור לי להתרחק משם, אחרת משהו נורא יקרה &ndash; או שכבר קרה? "לא!" אני צורחת, "לא! בבקשה! לא!" אבל אני נבלעת בקהל השקט עכשיו, והוא נעלם משדה ראייתי. דמעות מטשטשות את עיניי, והתמונה משתנה. אני יושבת ע</div>Sun, 16 Sep 2012 00:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (Love it or Leave it)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808876&blogcode=13464307http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808876&blog=13464307http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808876&blogcode=13459813<div align="right" dir="rtl">ריכוז מנצח של דברים טיפשיים שאנשים חסרי-טקט אומרים. חברה מס' 1 "היא לא באמת חותכת את עצמה, היא רק מסמנת איקסים על הוורידים בשביל הצומי" "מתי את תביני שאת לא יודעת מה זאת אהבה?!" חברה מס' 2 "את יודעת שהוא הסתפר??? גאד הוא כזה חתיך ושרירי! אני כל כך מבינה מה מצאת בו עכשיו" (=זה שלא רצה אותי) "את יודעת, אהבתי אותך יותר כשהיית שמנמנה כזאת, הרגשתי יותר טוב עם עצמי" חברה מס' 3 (והיא עוד יודעת על הה''א שלי) "ירדתי חצי קילו" "-יש לך אוכל? -כן. -את עומדת לאכול אותו? -לא. -...אז אפשר???" "לא יודעת... לחשב קלוריות וכל זה, אין לי כוח. זה טיפשי." חבר בנפש (הוא כמו אח שלי...) "פרה" "שמנה" "פאט-אס" "דבה" (להמשיך?) (ואחר כך) "נו אבל את יודעת שהכל בצחוק (:" אמא "מה זאת החולצה הזאת??? איך יצאת ככה מהבית??? מה את, פרוצה???" "-אני משקיעה בך כ''כ הרבה כסף, אולי תתחילי לתרגל כבר מתמטיקה? -אבל יש לי לתרגל את השיר לקראת ההופעה - -שום הופעה ושום שיר! מה זה בכלל חשוב? לכי לעשות מתמטיקה!" אנשים חביבים החברים שלי.</div>Wed, 12 Sep 2012 22:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (Love it or Leave it)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808876&blogcode=13459813http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808876&blog=13459813http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808876&blogcode=13423000<div align="right" dir="rtl">עוד מעט מתחילה שנה חדשה. אנשים חדשים, התחלות חדשות, הזדמנויות חדשות. וחשבתי לי... אולי הגיע הזמן לעצמי חדשה? רק תחשבו על זה לרגע. אני, אבל רזה יותר, כמו שאני אמורה להיות. ידידודית יותר - אבל חברותית פחות, כנה יותר - אבל סגורה יותר, מודעת יותר - אבל חולמנית יותר. לתת לעצמי להיסחף עם הזרם הזה, שאני לא יודעת לאן הוא ייקח אותי, אבל אני עד עכשיו הולך למקום טוב. אני בוטחת בדרך שאני צועדת בה, וזה שאני לא יודעת לאן אני הולכת זה פרט שולי. לדעת ולא להגיד, להפגין את המוזרות שלי בלי להסביר, להתאהב ולשמור את זה רק לעצמי. להתלבש קצת מוזר, כי תשומת לב זה הסם שלי. פתטי, אני יודעת, לנסות לא לשבור לעצמי את הלב הפעם, כי אני תמימה מידי, לשבור לאחרים את הלב, במיוחד אלו שפגעו בי, כי אני סדיסטית ורעה. אבל זאת מי שאני ובמקום לשנוא את התכונות האלו בי, להיאבק בהן, בלי הפסקה, אני פשוט אשנה את חלקן, ואקבל את החלק שלא ניתן לשינוי. זו דרך שאני צריכה לעבור, נהר שאני צריכה לחצות, עבודה שלי עם עצמי על עצמי. אבל זה משהו שאני מסוגלת לעשות. אני מאמינה בעצמי &hearts;</div>Sat, 18 Aug 2012 23:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (Love it or Leave it)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808876&blogcode=13423000http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808876&blog=13423000http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808876&blogcode=13421379<div align="right" dir="rtl">לא הייתי כאן המון זמן, וקרה די הרבה... עברתי בולמוסים, צום ראשון, עליה, ירידה, עליה, והתחלתי לראות סקינס. אז... כן, קרה המון, אבל אפילו שהיו חלקים לא כיפיים כ''כ עברתי את הכל (: אני חושבת על לעצב מחדש את הבלוג,העיצוב של עכשיומשעמם אותי... המ. מחשבות אקראיות... או! אני מתה על קאסי וזה. יו היא פשוט מדהימה 3&gt; (מי שלא יודע מי זאת קאסי, הנה תיאור קצר.) טוב, אני לא רוצה להיות בלונדינית; אני בהחלט אומרת המון "וואו"; ו, ובכן, בנוגע לרזה - אני עובדת על זה (: פתחתי את החלון עריכה כדי לכתוב משהו. לא יודעת מה, משהו בעל ערך. אני פשוט אפרסם שיר וזהו &gt;&lt; http://www.youtube.com/watch?v=waXo-x1IHio</div>Sat, 18 Aug 2012 00:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (Love it or Leave it)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808876&blogcode=13421379http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808876&blog=13421379http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808876&blogcode=13393823<div align="right" dir="rtl">זה לא יקרה בינינו, ואני יודעת שכן, אז למה הלב המפגר שלי מחמיץ פעימה בכל פעם שאני רואה שהוא מחובר לפייסבוק?בכל.פעם.מזוינת. אני שונאת את זה. באמת שכן, כי אני כבר מתחילה להרגיש שמשהו לא בסדר איתי. כי תמיד אמרו לי "פשוט תזרמי עם זה, אם זה אמור לקרות זה יקרה!", וזאת הפעם השלישית שזה לא קורה. ונמאס לי, נמאס להיות לבד, כשקר וחשוך ואין אף אחד שיעזור, לא כמו חברה, אלא כמו שרק בן זוג יכול לתמוך. ~~~~~הסבר לאלה שאין להם מושג למה אני מתבכיינת~~~~~ לפני חודש וחצי בערך אני ומישהו שבואו נאמר יש לי רגשות כלפיו התנשקנו. אני בתמימותי חשבתי שזה אומר שאנחנו ביחד, מסתבר שהוא לא חשב ככה, וזה ששאלתי אותו אם אנחנו ביחד די הבהיל אותו. בקיצור אחרי שדיברנו על זה הגענו למסקנה שזה לא חכם להיכנס לקשר הזה מכל מיני סיבות (אחת מהן היא שהוא גדול ממני בכמעט 3 שנים). ובאמת שחשבתי שטוב לי כי עדיין אין לי מישהו חדש לבכות עליו, אבל לפני יומיים חלמתי עליו שוב ואני לא מצליחה להפסיק לחשוב מחשבות של "מה היה קורה אם." אם הייתי בגיל שלו, אם הוא היה מחליט לא לתת לי תקוות שווא, אם הוא היה אוהב אותי מספיק, אם בכלל, כדי להיכנ</div>Tue, 31 Jul 2012 23:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (Love it or Leave it)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808876&blogcode=13393823http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808876&blog=13393823http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808876&blogcode=13393532<div align="right" dir="rtl">נכנסת מחדש, והפעם? אני לא יוצאת... בהצלחה לי ווהו (: בחיי שהיא מושלמת http://www.youtube.com/watch?v=T4aEl1wui9U&amp;feature=bf_next&amp;list=PL0365C670B1297C67 ביי וזה (:</div>Tue, 31 Jul 2012 21:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (Love it or Leave it)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=808876&blogcode=13393532http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=808876&blog=13393532