והפעם ברצינות

נשקלתי היום בבוקר. שבוע מהשקילה האחרונה שלי...

אני שוקלת 62.3 קילו.

שזו ירידה של... 600 גרם? (תקנו אותי אם אני טועה)

זה... זה טוב?

אישית אני חייבת להודות שטיפה התאכזבתי. אבל זה לא שלא הייתי לצפות את זה...

אני כנראה פשוט כישלון מהלך! D:

אני חושבת לספר לאמא שאני מנסה לרדת במשקל. הקטע הוא שאם אני אגיד לה יקרו 2 דברים:

1) היא לא תדחוף לי לפה כל מיני שטויות משמינות ובעלות ערך קלורי ריק

2) היא תתחיל לבקר את כל מה שאני אוכלת. כלומר, תשתלט לי לגמרי על הדיאטה ותהרוס את הדרך שבה אני עובדת עם עצמי.

שזה בעיקרון לעשות עניין מכל דבר. ואני ממש לא אוהבת לעשות עניין מכל דבר.

בגלל זה אני עושה ספורט בחדר שלי כשאף אחד לא רואה. כי אז יתחילו להגיד לי לאכול חלבונים אחר-כך

ו'למה לא עשית חימום?!' ויגידו לי שאני חייבת לנעול נעלי ספורט או לא יודעת מה...

ואולי הם צודקים. אבל רבאק, תנו לי לפחות לנסות.

עד כה זה עבד. זה עבד לא רע, ירדתי מכמעט 69 ל-62 במעט זמן יחסית.

אבל הדרך לפני עוד ארוכה...

נראה לי שאני אענה להצעתו של אבא ואתחיל לרוץ איתו בערבים. פאק מה שאנשים אחרים עלולים לחשוב.

שלכם, כישלון כושל (פרפקטציוניזם)

עריכה - 17:15 -

במקום לחתוך את עצמי החלטתי לקום ולעשות ספורט.

30 דק' cardio

כשאמא לא הייתה בבית אז עוד לא סיפרתי לה, אבל אני אשתדל לעשות את זה בימים הקרובים.

בוקר: X

צהריים: 2 חתיכות קטנות של חזה עוף ברוטב צ'ילי מתוק וטריאקי + חצי תפו"א + חסה

ביניים: יתעדכן

ערב: יתעדכן

ותודה לכל המדהימות שהגיבו! זה שאתן משקיעות זמן בלקרוא ועוד להגיב על הפוסטים שלי זה ממש לא מובן מאליו.

אז המון תודה לכל מי שאי פעם הביעה עניין.

אוהבת המון המון 3333333333>

פרפקציוניזם (שמרגישה קצת פחות כישלון ממקודם!)