רגיל מבחוץ, שונה מבפנים

נתחיל בזה שאיכשהו מצאתי את החימר הזה לשיער והצלחתי לעצב אותו ממש טוב מה שהעלה לי ממש את הביטחון + אני הולך להסתפר מחר ובתקווה זה ישנה אותי עוד יותר. 

-

ידידה טובה שלחה לי אתמול הודעה בפייסבוק, "אם יש מישהו שאני מכירה אותו די הרבה זמן והוא נראה לי טיפוס טוב כזה צדיק ואני די סומכת עליו אבל הוא הביא אותי למצב שאני מפחדת ממנו, להתרחק?" 

עניתי לה שבחיים לא תשתמש באינטואיציות כדי לנתק קשרים. זה טיפשי. היא לא אלוהים ולא יודעת הכל.

התחלתי יותר לגשש והתחלנו יותר ויותר לדבר ואז הכל התבהר - ילד אחד מהכיתה שלה סיפר לה שהוא עישן ג'וינט והוא בכללי מעשן ושותה. היא אחת כזו שאוהבת כאלה דברים, להתנסות ולתפוס ראש והכי להשתגע אבל בקטע טוב ומאוזן. ובדיוק כזה אני.

זה הגיע איכשהו למצב שסיכמנו שנדבר איתו על זה (מסתבר שבשישי תגיע ה"אספקה" והוא ישיג לנו) ושבשישי אני הולך להביא קגלביץ' וכמה סיגריות ונשב אני והיא באיזו גינה.

אויי אני לא יכול לחכות פשוטט הולך להיות אגדי. סוף סוף מישהו זורם, מישהו שלא פוחד, זה הגיל אנשים!!! למה רק אני מרגיש ככה?

זה הגיל לטעות! זה הגיל להתנסות! לעשות! לא להסתגר וללכת על שברי ביצים.

מקווה שאחרי שנשתחרר קצת אולי גם נתנשק. הלוואי

מה שבטוח אני מחכה לסופ"ש הזה.

במילה אחת -

אגדי