סיפורים בהמשכים - המקום לפרוק את מה שיושב על הלב.

פרק חמישי – נוצות מעופפות.

"נו את באה כבר?" שמעתי את סטיב צועק לעברי. שמש אחר הצהריים חיממה את כתפיי וצבעה אותם בגווני שיזוף. "אין לי כוח לבוא סטיב, תן לי להשתזף בשקט." צעקתי לעברו מתהפכת לשכיבה על הגב. צעקה נפלטה מפי כשסטיב הכניס את ידיו מתחתיי והרים אותי. משקפי השמש שלי צנחו מטה מהמהירות בה הורמתי. הסתכלתי עליו בחיוך תופסת בצווארו, מרימה את עצמי כדי להדביק נשיקה לשפתיו הרטובות. תוך שנייה מבלי לשים לב מצאתי את עצמי בתוך הבריכה, רטובה עד לשד עצמותיי.

"סטיב אני לא מאמינה שעשית את זה!" צעקתי בעודי מנסה לעמוד ביציבות ותוך כדי כך משפריצה עליו מים. "אז תאמיני יפיופה, נמאס לי להיות פה לבד אז באתי לקחת אותך." חייכתי לעצמי מתקרבת אליו. ידיי עוטפות את צווארו ומקרבות אותו אליי. עיניו נעצמו מתוך הרגל והוא רכן לעברי כדי שאוכל לנשקו. רק שבמקום נשיקה סטיב מצא את עצמו נדחף עמוק לתוך המים על ידי.

*** נקודת מבט – דניאל ***

"אני באה להתנחל אצלך טוב?" שאלתי את ג'וני בטלפון בזמן שאני יורדת מהאוטובוס. "טוב אהבה אני מחכה לך." הוא אמר בעוד שאני פתחתי את השער בכניסה לביתו. "סבבה אז אתה לא צריך לחכות, פשוט תפתח לי את הדלת אני כבר כאן." חייכתי אליו כשהוא פתח לי את הדלת. את גופו חיבק זוג תחתונים בצבע שחור עם פסים כחולים. שיערו הארוך היה מבולגן ועל פניו נשארו סימנים מהכרית. ניכר היה כי רק התעורר לפני מספר דקות אך הדבר לא הפריע לי כלל וכלל. קפצתי עליו חובקת את גופו עם רגליי. שפתיי מצאו את שלו בשניות ומאחוריי אני שומעת את רעשה העמום של הדלת נטרקת.

*** נקודת מבט – סטיב ***

"מה את אומרת שנלך להתנחל קצת אצל חבר טוב שלי?" שאלתי אותה מבעד לדלת המקלחת בעודה מתלבשת בפנים. "אממ... אני חושבת שזה בסדר. תן לי רק שתי דקות להתארגן ואני יוצאת" היא אמרה בחצי צעקה דקה אחרי.

תוך מספר דקות מצאתי את עצמנו הולכים ברחוב ביחד, ידי שלובה בידה. סיפרתי לה על ג'וני, על מי הוא, על מתי הכרנו ועל איך הפכנו להיות חברים. השיחה בינינו קלחה וזרמה וגלשה גם למקומות אחרים ובלי לשים לב הגענו במהירות אל הבית של ג'וני. אמה דפקה בקלילות על דלת הבית מחכה כבר בקוצר רוח כדי לפגוש אותו. "רגע!" צעקה של בחורה נשמעה מהדהדת דרך דלת הדירה עוד שמענו אותה צועקת במעומעם לג'וני כי היא פותחת את הדלת. "היי אפשר לעזו...." היא אמרה כשהיא פתחה את הדלת אך עצרה כשמבטה נחת על אמה. "דניאל מה את עושה פה?" אמה שאלה בתהייה ובכעס מעורבבים.

*** נקודת מבט – דניאל ***

הבטתי על אמה בתהייה, לא מאמינה שהיא פה, לא מאמינה שהיא גילתה. יצאתי מהשוק תופסת את ידה ומובילה אותה במשיכה אל החדר של ג'וני, משאירה מאחוריי את ג'וני וסטיב המומים, מביטים בנו בתהייה.

"אני מצטערת שלא סיפרתי לך אמה" אמרתי בעודי מתיישבת על המיטה באנחה. "אני לא כועסת עלייך שאת איתו. אני מאוכזבת ממך. מאוכזבת שלא סיפרת לי, מאוכזבת שלא סמכת עליי וששיקרת לי." אמה אמרה כשהיא נשענת על הדלת וידיה שלובות. היא התקרבה אליי והתיישבה על ידי. "אני מצטערת אמה, אני באמת מצטערת. אני ידעתי שאת שונאת את שניהם ועם כמה שחשבתי שאת אוהבת את סטיב פחדתי מהתגובה שלך כשאני אספר לך על זה שאני יוצאת איתו." אמרתי מסתכלת עליה בתקווה שתסלח לי. "אני לא מבינה איך יכולת בכלל לחשוב על משהו כמו זה. אנחנו חברות. אנחנו אמורות לתמוך אחת בשנייה. אנחנו אמורות לדבר אחת עם השנייה. אנחנו לא אמורות להסתיר אחת מהשנייה. אנחנו לא אמורות לשקר ולרמות אחת את השנייה. אמרתי לך כבר אני לא כועסת עלייך. אני אוהבת אותך. אני פשוט עצובה שלא סמכת עליי ושלא סיפרת לי את האמת." היא אמרה כשהיא מקרבת אותי אליה ומחבקת אותי בחוזקה. "טוב עכשיו לנושא אחר, ממתי אתם חברים?" היא שאלה עם חיוך על הפנים. אמה אהבה רכילויות כאלו מאז ומתמיד וכל מידע אותו יכלה להשיג היא השיגה. "אהה אנחנו חברים כבר איזה חודשיים וחצי.." "מה?!?!?!" היא קטעה אותי לפתע. "אני לא מאמינה שעד עכשיו לא סיפרת כלום. שעד עכשיו שמרת והסתרת את זה." היא אמרה בשוק שנשקף בבירור מתווי פניה. "חחח אמה אמרתי לך שלא סיפרתי כלום, אז כן החזקתי את זה המון זמן וזה היה קשה אבל הצלחתי." אמרתי בעודי צוחקת. "טוב עזבי שטויות, עכשיו את חייבת לספר לי הכל".

*** נקודת מבט – ג'וני ***

"תגיד מה נראה לך שהן עושות למעלה?" שאלתי את סטיב. "שאלת משהו?" הוא אמר וניכר כי לא היה מרוכז בי לפני כן. "כן שאלתי אותך מה נראה לך ..."חזרתי על השאלה אך היא נקטעה לפתע. "למה לא סיפרת לי?" סטיב שאל אותי. "אממ... דניאל לא רצתה שאמה תגלה אז החלטנו שלא נגיד כלום לאף אחד. אני מצטער." אמרתי בשקט, מנסה להסביר את עצמי. "אין לך על מה להצטער, לפחות מצאת לעצמך בחורה יפה וסקסית." סטיב אמר כשחיוך מתגנב לפניו. "אוי תסתום סטיב, תשמור את העיניים שלך על חברה שלך ותעזוב את שלי בשקט." אמרתי נותן לסטיב דחיפה קלה בכתף. "לא התכוונתי גם ככה לשים עליה את עיניי. יש לי את אמה ואני מרוצה." הוא אמר ודחף אותי בחזרה בכתף. תוך מספר דקות ריב מצחיק התפתח בין שנינו. כריות נזרקו לכל הכיוונים ונוצות החלו להתעופף בחלל החדר. ומהמדרגות יכולנו לשמוע את אמה ודניאל צוחקות עלינו.