~ גאד דמאט המחשב שלי עשה רענן לעצמו פתאום והכל נמחק לי אני עצבנית ~
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
היה לי יום הולדת ביום הזיכרון וערב יום עצמאות אז לשמוח או להיות עצובים ?
לא הביאו לי בלונים :( אבל בכל זאת יום הזיכרון וועוד הבצפר שלי לא ממש נורמלי אז הם עשו טקס ביום במקום בערב שלפני אז מתוך כבוד ליום הזיכרון להסתובב באמצע טקס עם בלונים וכל העיניים עלייך לא בא בחשבון .. אבל שחררו אותנו מוקדם בשתיים עשרה מה שהיה מגניבב
הלכתי לחברה ועשינו כל מיני דברים היה כייף ,
חזרתי הביתה קיבלתי כאב ראש הו התענוג , אבל הייתה לי שיחת נפש עם אמא ...
בערב התחיל הכיף האמיתי ויצאתי עם חברות לכיכר היו כמה בניזונות שהבריזו והלכו למקום בסוף העולם אבל הם הצטערו על כך . :>
היה סבבבה קצף , שטויות , זיקוקים ואיזה שיכור שעשה כאילו הוא תרנגול או משהו .
בסוף חברות שלי הלכו ונשארתי עם חברה וישבנו על ספסל למרבה הפתעתי .....
התחילו איתי . ועוד עם חברה שלי לא מה שעוד יותר מפתיע .
אחד זרק לי " חג שמח כוסית " וחבורה של איזה 20 ערסים בכיתה ט' או י' נראלי רצו לאנוס אותנו או משהו , ישבנו על ספסל .. אחד התיישב בצד שלי אני וחברה שלי מעבירות מבטים כזה , אני מסתכלת על ההוא שישב לידי שכנראה היה ה" מנהיג " שלהם חחח והוא זורק לי כזה " איזה כיתה את ? " [להזכירכם אני מטר שבעים וארבע אז אני לא נראית בכיתה ז' ] מרים את הגבות שלו לועס איזה סוג של קש או משו .. אני וחברה שלי התחפפנו משם והשארתי את ההוא בלי תשובה ...
בכל מקרה הביטחון העצמי שלי מהערב הזה עלה בהרבה אז נכון שזה לא ג'נטלמנים מנומסים אבל הבנתי שאני לא נראית נוראי ואפילו אחת החברות שלי זורקת לי " עוד שנתייים את תחשבי כוסית " זה מסוג המחמאות שאתה לא בדיוק רוצה לקבל כמו האלה עם הסיום של "דווקא " וזה .. ובבית ספר קיבלתי תשומת לב שלא הייתי רגילה אליה אני יכולה לסמן וי על ה"להיות מאושרת " בטודו ליסט לגבי היום הזה .
הבעיה כנראה כבר לא אצלי אז עד לפעם הבאה ,
אחת שנמאס לה קצת פחות אחרי יום עצמאות :X
נ.ב. - באלי חבר