אומרים לי שאני יפה ,אומרים לי שאני רזה מספיק , אומרים לי שאני תלמידה טובה וישלי ציונים טובים ... אבל זה בא מהמשפחה שלי ורק משם .
למה אני לא יכולה פשוט להאמין למה שהם אומרים לי ? עם כל הכאב בדבר למה אנחנו , בני אדם , ניקח מחמאה מאדם זר שלא מכיר אותנו הרבה יותר ברצינות ממחמאה מאדם שאוהב אותנו אומר לנו ?
בשנה שעברה הלכתי לצופים עם חברות [ עזבתי את הצופים השנה], ילד אחד ,זר מוחלט שאני לא מכירה היה על מן סוג מוזר של קורקינט וצעק לי " נו זוזי כבר ! את יודעת למה ? כי את שמנה ! " .. לא לקחתי את זה קשה אבל משום מה אני עדיין זוכרת את המילים שלו ואיך הוא נראה .. זה פשוט נחרט בזיכרון שלי .
למה נזכור מילה קטנה רעה אבל לעומת זאת מחמאה נשכח מהר מאוד ?
BELIEVE it's the only way
כנראה שרק הבנות יכירו את ההרגשה הזאת , הרגשה שבן נותן לך , שאת לא שווה , מכוערת , שמנה וכו'
אצלי ההרגשה הזאת מתבטאת בגובה אני 1.74 סנטימטרים שלמים ובגלל שרוב הילדים בגילי אם לא כולם מתפתחים די לאט ,אני גבוה בערך בראש מהבנים בשכבה .. אני כן אוהבת את הגובה שלי ואני יודעת שהיו הרבה מאוד שהיו מתחלפים איתי .. אבל בגלל שאני טיפה שמנמנה לפעמים נתנים לי הרגשה של מפלצת .. הרבה ילדים מסתכלים עליי בתור ענקית כזאתי , הגבוה , אני מתנחמת בזה שלא תייגו אותי בתור שמנה או מחוצ'קנת וכינויים שלא רוצים להיתקל בהם .
היום עמדתי בהפסקה ליד הדלת , ילד אחד די נמוך הסתכל עליי הוא עמד ממש מתחתי ואחרי כמה שניות קלטתי שהוא בוההה בי ובגובה שלי ממש הרגשתי כאילו הוא מסתכל לי לתוך האף מלמטה ...
אז תנו לי לענות לכם על שאלה : מזג האוייר פה למעלה מצויין .
לגבי מצבי על המשקל , היה סבבה בפורים אבל עדיין לא נשקלתי .. בכל מקרה עכשיו כשהתחיל החום אני רוצה ללכת להירשם למכון כושר ..
אם מישהו מכיר באיזור תל אביב אני אשמח לדעת
עד לפעם הבאה ,
נמאס לה :X