החיים על פי שטויות

היי. בלי סמיילי. היום הוא יום עצוב לקהילות הפנאטים על כל סוגיה שביניהם חרדים. אני רוצה להבהיר שלי אין בעיה בכלל עם כל דרך שבה אדם בוחר לחיות את חייו. אני לא מאמינה אמונה עיוורת בצדקת דרכי ואני עוד מחפשת את דרכי ואמונתי. אבל רובכם יסכימו שקיצוניות היא אף פעם לא דבר טוב. חוץ מזה, מצידי תאמין שכד הוא אלוהים כל עוד אתה לא מפריע לאחרים או פוגע בזכותם לאמונה חופשית. כשאני מתכוונת לקיצוניות אני גם מתכוונת לקיצוניות חילונית כמו ללכת עם מכנס דפוק אותי וחולצת בטן ועוד עם מחשוף . במקרה כזה עדיף שפשוט תשימי פתק על המצח שכתוב עליו "תשומת לב". אני רוצה לספר לכם על מקרה שקרה לדודה שלי, אישה זקנה בשנות השישים לחייה, הלבושה בצניעות. היא יושבת לה באוטובוס. באים זוג חרדים. היה מקום שהאישה תתיישב ליד דודתי, ואילו בעלה יתיישב מול דודתי. בזמן ישיבתו, ידיו היו על פניו בהבעת "השם ירחם". עכשיו אני שואלת את עצמי , מה כל כך לא צנוע ומגרה, או מיני, בזקנה בת שישים פלוס, שלבושה בצניעות ואפילו בלי איפור..מה ? מה כל כך מגרה בילדה קטנה בכיתה ג' שמנסה ללכת לבית הספר בשלום ? כי אף על פי שאני לא בקיאה מדי בענייני תורה, אני יכולה להגיד בבטחה שכתוב שם "דרך ארץ קדמה לתורה". מצד שני, לא כתוב שם לירוק על ילדות בכיתה ג' ולצעוק להן שיקסע שיקסע אף על פי לבושה הצנוע, בגלל שמישהו עם אמונה אחרת כל כך מערער לך את האמונה עד שזה מפריע לך כל כך בעין. כמובן שאני לא מכלילה, ישנם הרבה סוגי יהודים ואני מדברת רק על קבוצת הפנאטים. היום בחברה המודרנית אם אישה באה ומתלוננת על הטרדה מינית הגבר מקבל את הראוי לו על שלא שלט ביצריו. הייתכן שיטאטו דבר שכזה מתחת לשטיח ? שינדו את האישה כי התלוננה ? הייתכן דבר שכזה ?!?!

האם למישהו הזכות לקבוע האם אתם מספיק יהודיים או לא ? או אם אתם לא מספיק צנועים ? או לא מכבדים את הדת ? מי שם אותם לשופט, מי ? כשדיברתי עם אבי על הנושא הוא אמר אם זה מה שאני צריך לעשות, לירוק על אישה או ילדה לא צנועה או כל מיני דברים שכאלה, אני מעדיף שלא יקראו לי יהודי. אני חושבת אחרת. שאנשים שלא מכבדים דרך ארץ לא ראויים להיקרא בני אדם. אני אגיד לכם מה אני כן אוהבת. אני אוהבת בתי כנסת רפורמיים. אין את הנשים מאחורה למעלה ואילו הגברים כן רשאיים להיות קרובים לתורה. יש שיוויון מגדרי וצדק. הייתי בבית כנסת רפורמי בת"א לכבוד בת מצווה. איך היה כיף. להיות כולם ביחד. איך היה גם חזן וגם חזנית. זוהי דעתי, אך לעומת הפנאטים-אני אינני כופה את דעתי על אף אחד אחר. אני לא יורקת עליהם או צועקת להם כינויי גנאי, מפני שאני מחפשת את דרכי ולא הולכת אחרי אמונתי באמונה עיוורת. אני מודעת לעובדה שייתכן כי אני טועה. אני נותנת לכל אחד לחיות באמונה חופשית ואני לא מפריעה להם. אני עסוקה בענייני שלי כמו שהם לא צריכים לחכות כמו להקת צבועים מורעבים הרואים פתאום זברה שלא כיסתה את עצמה במספיק פסים.

לסיכום הנה שיר שכתב אבשלום קור בעניין הדרת הנשים. שיר זה מסכם יותר ממה שיכולתי לכתוב בספר שלם.

פאקינג בן 20 ומתעסק ברכילות. נמאס לי לשמור את זה בפנים. זה הבלוג שלי, היומן שלי. אני יכולה לכתוב פה הכל.

אני בחוג למשחק ושירה. את הבן אדם האינפנטילי הזה הכרתי דרך החוג. מדי חייל. ילדותי. נראה כמו אחד שמחזיק מעצמו. התברר לי ההפך.. הוא התחיל לדבר איתי בצ'אט בפייסבוק. הבן אדם פשוט חיפש סל לזרוק בו את כל האשפה! ישבתי והקשבתי לו, לבחור בן 20, שמבקש מנערה בת 15 עצות. מתבכיין, נואש לחברה. אך בהתחלה הייתי תמימה. הוא מדבר איתי בצ'אט ? איזה חברותי . הוא משתף אותי במה שעבר עליו ? יפה שהוא רגיש. אבל משהו...משהו לא הסתדר. הדימוי העצמי שלו היה כל כך נמוך. הבן אדם היה נואש לחיזוקים. ניסיתי לעזור לו. שלחתי לו אפילו בלוג שעוזר לביטחון העצמי. 

האינסטינקט הראשון שלי היה לעזור לו ולהקשיב. לא ידעתי שהוא יהפוך להיות כל כך תלותי. לא ידעתי שהוא יבקש ממני לשדך לו את חברות שלי, בכיתה ט'. והוא חייל בן 20 ! הזמן עובר לו וככל שהוא עובר רק צצות להן עוד דרמות ועוד דרמות. ואני סל האשפה. יום אחד עלה לו רעיון להקליט חברים לדיסק. הוא התחנן להקליט אותי. אמר בואי, כבר כתבתי מילים ולחן הכל מוכן רק תבואי ותשירי ותעשי לי את הטובה הזאת. באתי. השיר היה מזעזע. הלחן סבבה. כתבתי על המקום שיר חדש. הקלטנו את השיר. איכות לא משהו, עיבודים מגעילים שאמרתי לו להוריד והוא לא הוריד. זה לא הקול שלי ! 

יום אחד רבנו בגלל ששאלתי אותו באיזה תאריך הוא מעלה את השיר והוא אמר שאין לו כוח שכולם מתייחסים אליו כמו אל חרא. כאילו מה הקשר?!?!אמרתי לו "סליחה, מה זה קשור אליי ?!?! אחרים מתייחסים אליך ככה ואתה מוציא את הזבל שלך עליי שאני התייחסתי אליו בכבוד ורק עזרתי לך?!" הוא אמר אוקיי אין בעיה רבנו, אני מוחק את השיר נסגור עניין. אמרתי לו מה קשור המריבה לשיר ? ואתה רוצה למחוק ? חחחח תמחק. קודם כל עשיתי את זה בתור טובה בשבילך. ודבר שני, זה לא שיר כזה מדהים ששווה לי להילחם עליו. גם מרוב העיבודים בקושי שומעים את הקול שלי. תמחק בכיף. הוא התנצל והתנצל והתנצל.... ואני סלחתי. הימים עוברים והוא העלה את השיר שלי. קיבלתי מלא לייקים ואיזה 400 ומשהו צפיות. הוא רוצה להקליט עוד אנשים. כל מי שהוא רצה להקליט באה אליי ואומרת "שאת תכתבי את השיר, את כותבת מהמם. ואני גם לא מתחברת לכתיבה שלו. הוא כותב דכאוני" וכיוצא בזה. הסכמתי. בסוף הלכה חברה אחרת להקליט אצלו. הוא בא אליי בסקייפ כותב לי באטרף "תכתבי שיר, היא כבר פה להקליט!!"  וכתבתי לו שוב פעם שיר. התקשרתי מאוחר יותר ושאלתי אותו איך הולך עם ההקלטות. הוא אמר לי שהוא חותך לי מילים ומשנה משפטים. והוא כותב מכוער !! אני , רוצה את השם שלי , על הגועל נפש שלו ? זה השיר שלי. take it or leave it !!! והוא אמר "ברור ברור אין בעיה אני לא משנה כלום סליחה..." והוא שינה. הוא כתב איזה בית מכוער בעצמו, והוסיף משפטים שאני כתבתי, לשיר שלו !! וביקשתי בפירוש שהוא לא משנה לי כלום בחומרים שלי. זה שלייי !! התייעצתי עם אמא שלי מה עושים כשגונבים לך חומרים שאת הוצאת וכתבת מתוך הלב. מה עושים, כשגונבים לך את האוצרות שלך ?!?! השירים שלי, זה הדבר הכי חשוב לי בעולם. והוא גנב אותם. אני כותבת את זה ואני נסערת. משתדלת לא להתחיל לבכות שוב. אני אמשיך בסיפור. יום אחד הוא כותב לי "אני ממש מאוכזב" פשוט ככה. כאילו שאני צריכה עכשיו לשאול אותו למה ולהתחנן אליו. שאלתי אותו "ממה בדיוק ??" והוא אמר לי "עוד נדבר על זה". סליחה ??? מי אתה בכלל? מי אתה, שתחליט מתי נדבר ועל מה ומתי? מה אתה אבא שלי ? בן 20 ואני יותר בוגרת ממך. התייעצתי עם אמא שלי ואמרתי לו שאין על מה לדבר (כי מעניין לי את התחת באמת וסליחה על ההתבטאות-לא כתבתי את זה) וכתבתי לו שהתייעצתי עם ההורים שלי ואני לא מסכימה לו יותר להשתמש בחומרים שלי או בכל דבר שהוא השתמש עכשיו או בעתיד ואין לו יותר רשות. כרגיל לדרמה קווין מסוגו, הוא החל לכעוס עליי שהתייעצתי עם אמא שלי (כלומר הוא כועס שיש לי גב ותמיכה) הוא כועס עליי שאני כפויית טובה כי הוא הקליט אותי ועשה לי טובה ואני חייבת לו הכל, והוא אמר , מילה במילה, שבשביל מה כתבתי לו שיר אם לא בשביל שהוא ישתמש בו. ואחרי זה הוא גם אמר את הדבר הכי אבסורדי שיש. שכל אחד יכול לכתוב את זה. שזה לא שיר שלי בכלל. אני השתדלתי לכתוב לו את אותו משפט קצר ולעניין שפשוט לא ישתמש לי בחומרים. אבל חטפתי את הקריזה ואמרתי לו, אבל לא כולם קיבלו לפני זה קובץ עם שיר שכתוב בו את המילים האלה ! הוא אמר לי תגידיי ביי ביי לשיר שלך. הוא סחט אותי. הוא איים עליי. שימחק בכיף !!! זה היה טובה, בשבילך !! אני שמה זין על השיר הזה ?! יש לי את כל החיים לפני להקליט ! בן 20 ורב עם נערה בת 15. אני , יותר מקצועית ממנו ! הוא אמר שהוא סיפר למלא אנשים וכולם אמרו לו שיצאתי לא יפה. הוא בטח לא סיפר להם שהוא הבטיח שהוא לא ייגע לי בשיר ואז הוא גנב לי מילים לשיר שלו. הוא בטח לא סיפר שהוא איים עלי. הוא בטח לא סיפר שהוא סחט אותי. הוא בטח לא סיפר את זה. ואם הוא חרא, אז בטח כולם יודעים שהוא חרא. ואם בן 20 מתעסק ברכילות וזה לא מעלה להם נורה אדומה, אז הם שרוטים גם . ואם הם מאמינים לשטויות שלו, אז הם לא היו שווים אותי במילא. כל אחד יכול לכתוב את עוף גוזל. מה לעשות שחיים נחמן ביאליק כתב אותו קודם !. לי יש את כל החיים לפני להקליט , וגם חברה שלי שהייתה אמורה להקליט אצלו, תבוא להקליט איתי ביחד עקב התנהגותו. וגם לא היה לו אומץ למחוק את השיר ! הוא אפילו פתח קבוצה בפייסבוק. ואז הוא ביקש סליחה, ובמילים האלה :"אפשר בבקשה להשלים ולא לריב יותרר ?" . כן בטח שנשלים. בטח שלא נריב יותר. כי ביום של החוג, אני אגיד לו קח את המשפט בשביל שדנה לא תיפגע, אתה תגיד שאני כתבתי את המילים ביחד איתך ואין לך יותר רשות להשתמש בחומרים שלי. עכשיו אני יודעת עם מי יש לי עסק ואני לא מעוניינת בידידות או שיתוף פעולה מוזיקלי . את השירים שלי, האוצרות שלי, הרכוש ש-ל-י, אני אשמור לעצמי. בטח שהוא רצה לקחת. אבל לגנוב אי אפשר תמיד. לעומת זאת, אני עם הכישרון. אני תמיד אוכל לכתוב ולהתפתח. והוא, שירקב בבוץ של עצמו . 

משוחררת סוף סוף.