החיים על פי שטויות

היי. בלי סמיילי. היום הוא יום עצוב לקהילות הפנאטים על כל סוגיה שביניהם חרדים. אני רוצה להבהיר שלי אין בעיה בכלל עם כל דרך שבה אדם בוחר לחיות את חייו. אני לא מאמינה אמונה עיוורת בצדקת דרכי ואני עוד מחפשת את דרכי ואמונתי. אבל רובכם יסכימו שקיצוניות היא אף פעם לא דבר טוב. חוץ מזה, מצידי תאמין שכד הוא אלוהים כל עוד אתה לא מפריע לאחרים או פוגע בזכותם לאמונה חופשית. כשאני מתכוונת לקיצוניות אני גם מתכוונת לקיצוניות חילונית כמו ללכת עם מכנס דפוק אותי וחולצת בטן ועוד עם מחשוף . במקרה כזה עדיף שפשוט תשימי פתק על המצח שכתוב עליו "תשומת לב". אני רוצה לספר לכם על מקרה שקרה לדודה שלי, אישה זקנה בשנות השישים לחייה, הלבושה בצניעות. היא יושבת לה באוטובוס. באים זוג חרדים. היה מקום שהאישה תתיישב ליד דודתי, ואילו בעלה יתיישב מול דודתי. בזמן ישיבתו, ידיו היו על פניו בהבעת "השם ירחם". עכשיו אני שואלת את עצמי , מה כל כך לא צנוע ומגרה, או מיני, בזקנה בת שישים פלוס, שלבושה בצניעות ואפילו בלי איפור..מה ? מה כל כך מגרה בילדה קטנה בכיתה ג' שמנסה ללכת לבית הספר בשלום ? כי אף על פי שאני לא בקיאה מדי בענייני תורה, אני יכולה להגיד בבטחה שכתוב שם "דרך ארץ קדמה לתורה". מצד שני, לא כתוב שם לירוק על ילדות בכיתה ג' ולצעוק להן שיקסע שיקסע אף על פי לבושה הצנוע, בגלל שמישהו עם אמונה אחרת כל כך מערער לך את האמונה עד שזה מפריע לך כל כך בעין. כמובן שאני לא מכלילה, ישנם הרבה סוגי יהודים ואני מדברת רק על קבוצת הפנאטים. היום בחברה המודרנית אם אישה באה ומתלוננת על הטרדה מינית הגבר מקבל את הראוי לו על שלא שלט ביצריו. הייתכן שיטאטו דבר שכזה מתחת לשטיח ? שינדו את האישה כי התלוננה ? הייתכן דבר שכזה ?!?!

האם למישהו הזכות לקבוע האם אתם מספיק יהודיים או לא ? או אם אתם לא מספיק צנועים ? או לא מכבדים את הדת ? מי שם אותם לשופט, מי ? כשדיברתי עם אבי על הנושא הוא אמר אם זה מה שאני צריך לעשות, לירוק על אישה או ילדה לא צנועה או כל מיני דברים שכאלה, אני מעדיף שלא יקראו לי יהודי. אני חושבת אחרת. שאנשים שלא מכבדים דרך ארץ לא ראויים להיקרא בני אדם. אני אגיד לכם מה אני כן אוהבת. אני אוהבת בתי כנסת רפורמיים. אין את הנשים מאחורה למעלה ואילו הגברים כן רשאיים להיות קרובים לתורה. יש שיוויון מגדרי וצדק. הייתי בבית כנסת רפורמי בת"א לכבוד בת מצווה. איך היה כיף. להיות כולם ביחד. איך היה גם חזן וגם חזנית. זוהי דעתי, אך לעומת הפנאטים-אני אינני כופה את דעתי על אף אחד אחר. אני לא יורקת עליהם או צועקת להם כינויי גנאי, מפני שאני מחפשת את דרכי ולא הולכת אחרי אמונתי באמונה עיוורת. אני מודעת לעובדה שייתכן כי אני טועה. אני נותנת לכל אחד לחיות באמונה חופשית ואני לא מפריעה להם. אני עסוקה בענייני שלי כמו שהם לא צריכים לחכות כמו להקת צבועים מורעבים הרואים פתאום זברה שלא כיסתה את עצמה במספיק פסים.

לסיכום הנה שיר שכתב אבשלום קור בעניין הדרת הנשים. שיר זה מסכם יותר ממה שיכולתי לכתוב בספר שלם.