אני תוהה איך הגעתי למצב בו האנשים שאני הכי שונאת הם החברים הכי קרובים שלי.
למצב בו אני לא רוצה יותר לראות איש, לא רוצה יותר להחליף אף מילה עם החברים הכי טובים שלי.
למה דווקא את האנשים שהכי תומכים בי אני הכי רוצה להרחיק ממני? למה דווקא אלה שהכי דואגים לי ורוצים בטובתי צריכים לקבל יחס של הדף מעליי?
אני מגעילה את עצמי. וגם אם חשבתי שהתגברתי על הכל, לא התגברתי על שום דבר.
אני צריכה אותם כאן איתי. אני צריכה שהם יידאגו ויתנו מילים חמות, וכדאי לי לא לאבד את זה. כדאי לי לשמור עליהם טוב טוב, כי אני יודעת שאני צריכה את האהבה הזאתי כדי לשרוד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חד תאית