Broken Wings
You were only waiting for this moment to arise
|
 כינוי:
Learn To Fly מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הוסף מסר | 3/2012
מזל רע
אנג'י הייתה גוש מהלך של מזל רע. לפחות ככה תיארו אותה.
אנג'י לא הייתה
בחורה מגעילה, או מרושעת. היא הייתה שקטה וקצת ביישנית, ובסך הכל די
נחמדה. אבל הייתה לה בעיה של מזל רע. זה לא היה סתם מעט מזל רע מידי פעם,
המזל הרע עקב אחריה לכל מקום שהיא הלכה, והגיע בכמויות גדולות יותר במיוחד
בימים שהיא הזדקקה לו הכי פחות, כיאה למזל רע. האנשים שמסביבה לאט לאט החלו
לקלוט את המזל הרע שהיא מביאה. היא נסתה להסתיר, להסביר, לתרץ, אבל בסופו
של דבר אפילו הטיפשים שבהם יכלו להבין את זה. לא עבר הרבה זמן, והם העיפו
אותה מהחברה, בודדו אותה, נטשו אותה להתמודד עם הבעיות שלה לבד. ואנג'י,
אנג'י מעולם לא התכוונה לפגוע באף אחד. המזל הרע לא היה באשמתה. היא לא
רצתה אותו, היא אפילו נסתה לסלק אותו, אבל הוא נשאר.
ואז, יום בהיר אחד,
הם הפסיקו להתעלם ממנה. בהתחלה אנג'י הייתה מאושרת. היא לא הייתה רגילה
לתשומת לב. אבל לאחר זמן מה אנג'י הצליחה להביט מבעד לעדשה שמראה לה רק את
מה שרצתה לראות, והצליחה להבין מה הם עושים. האמת היא שהם פשוט שיחקו בה.
הם השתמשו בה בתור תוכנית נקמנית לפגוע באחר, והעבירו אותה מהאחד לאחר
כאילו הייתה פצצה מתקתקת שהם קיוו שתתפוצץ אצל האחר ולא אצלם. פתאום אנג'י
כבר לא הייתה מאושרת מכל התשומת לב הזו. אז היא עזבה. במקום לחכות שהם
יבודדו אותה, היא התבודדה מהם. אבל תחושת הביטחון ששרתה עליה בזמן המעשה
הזה לא נמשכה זמן רב, כשהבחינה שהמזל הרע ממשיך לעקוב אחריה. המזל הרע הזה,
שגרם לכולם לעזוב אותה, ואז לכולם לשחק בה. המזל הרע הזה, שכל בוקר התפללה
שיום יבוא והוא יניח לה לנפשה. ואנג'י כבר לא יכלה לעמוד בזה. היא צרחה
והשליכה ושברה והתפרקה לגמרי, ולא היה שם אף אחד שיאסוף את השברים שלה. או
לפחות כך היא חשבה. היא הרימה את עינייה ונתקלה בזוג עיניים שחורות משחור,
שחורות אפילו יותר מהלילה. אנג'י ידעה למי שייכות זוג העיניים האלו. הן
שייכות לדבר היחיד שנשאר איתה כל הזמן, לא עזב אותה ולא שיחק בה, ועזר לה
להבין עד כמה היא לא רוצה להיות שייכת לחברה. היא חיבקה אותו חזק-חזק, והוא
אותה. ולפתע היא כבר לא רצתה שהמזל הרע הזה יניח לה לנפשה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
