לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Be the BEST




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2011    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2011

..Nobody said it was easy, No one ever said it would be this hard


זה כ"כ קשה..

כבר ארבעה ימים שאני בקושי אוכלת פחממות, עושה מלא ספורט ומקזזת לחצי את הכמות אוכל שאני רגילה..

כ"כ קשה להסתכל על בורקסים ומאפים ולדעת שאתה לא יכול לאכול את זה, או לא להצליח לישון בלילה מקרקורי בטן.

אבל אין מה לעשות .. חייב לקצר את הקיבה, חייב להקטין אותה .. להרגיל את הגוף שלי לקצת אוכל

בשביל שסוף סוף אני אהיה רזה. 

אני חייבת להתמודד עם זה, רק ארבעה ימים ואני כבר מתבכיינת. בכיינית.

אני רואה בנות שצמות במשך שבוע .. אוכלות בקושי כמה גזרים ביום ואני פשוט מקנאה בהן.

רואה בנות רצות במשך שעה ולא מפסיקות בשביל מטרה אחת..

הלוואי שלי היה כוח רצון כזה, הלוואי שבי זה היה .. היכולת לצום במשך ימים שלמים, לעשות ספורט במשך שעות..

הלוואי. 

כל דבר שאני עושה בחיים אני מפסיקה לקראת הסוף. הפעם אני לוקחת על עצמי אתגר ואני אסיים אותו.

בסה"כ .. 5 קילו זה לא הרבה לרדת, נכון ?

אני רוצה להיות רזה יותר, כ"כ רוצה.. רוצה חבר שיאהב אותי ויחשוב שאני יפה, נמאס לי להיות הפסיכולוגית של כולם .. זאת שכל אחת באה לספר לה על הפגישה עם החבר.. אני רוצה פעם אחת לצאת מהבית ופשוט להרגיש מלאת ביטחון ויפה, ואם זה אומר לאכול פחות אני  מוכנה לשלם את המחיר. ומגיע לי, כ"כ מגיע לי להיות מאושרת. אני אהיה מאושרת.

הלוואי שזה לא היה קשה כ"כ.

הלוואי.

 

389894_10150543536068638_369462748637_10658768_819754020_n_large

 

 

נכתב על ידי , 31/12/2011 03:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 

אני לא שמנה עכשיו - כלל וכלל לא, אבל הלוואי שהייתי רזה יותר, עדינה יותר.. 

מעולם לא חשבתי על רזון. תמיד אהבתי לאכול .. מאפים, פיצות, לא דפקתי חשבון ובכל זאת נשארתי רזה (בערך).

בזמן האחרון הדבר היחיד שבראש שלי הוא קלוריות ודיאטה. אני לא מתכננת להתחיל לאכול 500 קלוריות ביום כי אני יודעת שזה לא ראלי וגם לא יחזיק מעמד, אני אסתפק ב700-800 קלוריות ובימים קשים של רעב 900 גג .. הרבה ספורט, הרבה ירקות וצימצום מסיבי של פחממות.

אני רק רוצה להיות רזה:/

 

29.12



בוקר:חצי כוס כריות+חצי כוס חלב (315)


צהריים:כוס שעועית אדומה+שניצל טבעול+מלפפון+עגבניה (259)


ערב:2 פרוסות לחם קל+ביצה+כף קוטג' (337)




ספורט:שעה וחצי ריצה+עלייה במדרגות+ספינינג




סה"כ: 909 קלוריות.


סה"כ שריפת קלוריות בספורט:300.




מאוכזבת מעצמי.




30.12



בוקר:X


צהריים:מרק עגבניות+פרוסה 1 לחם קל+כפית חומוס+2 חתיכות פסטרמה.


ערב:כף כרוב+סלט+חזה עוף+פרוסה אחת לחם.


לילה:שוקו חם.




סה"כ: 1004.


ספורט:X






אין יותר מאוכזבת ממני .. כ"כ הרבה קלוריות שבא לי לבכות:/ האופטימיות היחידה היא שהצלחתי להזמין שוקו במסעדה בזמן שכולם מזמינים מוקרם(;


מחר יום חדש: ספורט טיפה פחממות הרבה ירקות.. יהיה בסדר:)


 

Tumblr_libkopxujf1qbu6z1o1_500_large

נכתב על ידי , 31/12/2011 01:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 


אין לתאר עד כמה פגעת בי. עד כמה גרמת לי להרגיש חסרת ביטחון, הרוסה, בודדה. עד כמה בכל מבט, בכל חיוך הצלחת לשבור אותי עוד קצת. איך בכל פעם שראית אותך עם מישהי הרגשתי עוד צלע מתנפצת. איך הכאב הזה היה כ"כ גדול שהוא הפך להיות כמעט מוחשי .. הצלחתי להרגיש את הכאב הזה בכל איבר ואיבר בגוף שלי.

אתה היית הכל בשבילי, הנשמה שלי, הסיבה שאני חיה. אהבתי אותך כמו שלא אהבתי אף אחד מעולם. החודשים שהיו לי איתך היו החודשים הכי יפים שלי עד היום, אתה מאז ומעולם היית הגבר שלי, הנסיך שלי.

אני לא מצליחה לשכוח את הלילה הזה.. שהושבת אותי על ספסל ואמרת לי שאהבת ועכשיו כבר לא. אני חושבת שלמשך שנייה שלמה הלב שלי הפסיק לפעום, הרגשתי הרוסה. את הימים הבאים של חופשת הפסח העברתי בין הסתגרות ובכי בחדר לניקיונות, לא אכלתי במשך שלושה ימים, את סדר הפסח אצל סבתא העברתי בחדר בוכה. אף אחד לא ניגש אליי בטענה שאני עדיין ילדה ושאני לא מבינה מה זו פרידה בכלל או מה זו אהבה, אבל אני הבנתי מה זה אהבה.. רק מי שסבל כאב לב בחייו יודע מה זו אהבה.


עברו 3 שנים מאז. אני כבר לא בוכה עלייך. הפצעים שהשארת לי נעטפו בתחבושת דקה שיכולה להיקרע בכל רגע. מאז לא חשתי אהבה אפילו לא פעם אחת. אני רואה אותך בבית ספר, רואה איך השתנת.. התבגרת, נהיית גבר. איך אתה כבר לא ביישן מבנות, איך התמלאת בביטחון עצמי. השיער השחור הזה עם העיניים המדהימות שלך. 

מאז אני מנסה לשמור את עצמי לא להתפרק מולך, לא להראות לך שאני עדיין כואבת וכועסת על מה שעשית לי. אם היית יכול לקרוא את זה עכשיו הייתי רוצה שתדע שלא שכחתי כמה פגעת בי, כמה השפלת אותי והרסת לי כל ביטחון עצמי שעבדתי כ"כ קשה בשביל לבנות. כמה בכי,צרחות,כאב,סבל,חוסר שינה ועצב גרמת לי.


עכשיו יש אותה, ואותה. ואתה מדבר איתן, צוחק איתן, חושף להן את העולם שלך. אני רוצה שתדע שלא משנה עד כמה הן יהיו קרובות אלייך, עד כמה כל אישה תהיה קרובה אלייך אי פעם - אף אחת לא תאהב אותך כמו שאהבתי.

 

 

Tumblr_ln1mihgjsq1qzado8o1_500_large


נכתב על ידי , 29/12/2011 23:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בת: 31




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אהבה למוזיקה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לUgly butterfly אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ugly butterfly ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)