זה זמן של כלום
במצב די רדום.
לא מבינה אם זה אוים
או שזה,רק טמטום.
ימים בצבע חום
קונה מצית ואני לא מעשנת
עושה מקום אך לא מתכוונת
לתת לך לשבת
זה לא אישי, אני חושבת.
בסך הכל רק מתלהבת
פותחת חלון שאוויר יכנס
סוגרת מיד כי הוא אותי דוחס
אני יוצאת, הוא כועס
לפעמים זה כל כך מבאס.
רק רוצה מישהו, להתרפס.
משוררת דגולה!
או שלא.
יש לי קטע עם חרוזים (:
בכל מקרה
הלחץ הלימדים רוצח אותי!!
באמת שאין דברים כאלה
אני מתה לצאת ואין לי כוח לארגן שום דבר
וככה אם כבר מציאים לי פשוט לא בא לי
לא יודעת
נמאס לי טיפה מאנשים
וזה לא סתם אנשים
זה החברים שלי
זה כנאה משהו דפוק בי..
כי כיף לי איתם
באמת שכן!
אבל שיחה עמוקה לא היתה לי כבר הרבה זמן.
וכמישהי באה אליי עם בעיה כל כך מפגרת
כל כך מטומטמת
פשוט בא לי לצרוח עליה
אז בזמן האחרון היו לי התפרצויות..
כמובן שזה התפרצויות יחסית אליי
לא משהו רציני
פשוט קטע שלא חשבתי לרגע ואמרתי למישהו כל מה שאני חושבת עליו
גם אם ידעתי שמה שאמרו לי עליו היה מוגזם.
לא יודעת
בא לי לצעוק !
כל כך !
ואין לי על מי או על מה..
יש הרבה רגעים של כיף
ההפתקאות האחרונות היו טובות ממש (:
אבל..בכל זאת..
משום מה אנשים רואים אותי אחרת ממה שאני רואה את עצמי.
כשאני נוסעת בספונטניות על לידידים ככה לצאת
אני רואה אז זה כ" פאק אדיר! היה כל כך כיף!"
ואחרים רואים את זה כ "פאק היא כזאת שרמוטה"
כזה מעופל כזה
וממש קשה לי להסביר את זה
כי זה אווירה
איך אפשרל הסביר אווירה??
טובב האמת שהמוח שלי נשרף ואני לא צליחה לחשוב כרגע..
אז זהו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
