לפעמים זה נראה כאילו יש אינסוף אפשרויות,
כל כך הרבה אופציות
רק צריך לבחור
שניה אחרי זה, לראות את ההפך.
אין אפשרויות. אפס אופציות.
בעיותיות משהו (:
בכללי..אני לי ממש זמן לחיים
זה תמיד
בצפר-בייביסיטר-בצפר-לישון
אני כבר לא פוגשת אנשים :(
כל פגישה עם חברות שלי בהפסקות, בבצפר,
זה מין "ווואוו!! איתך לא דבירתי שניםם"
ו.."מזמן לא נפגשנו!! את עוד חיה?? "
באמת שבא לי לחיות
בא לי מסיבות
ובא לי לפגוש אנשים
ולצאת
לצאתתתתת!!
כלכך בא לי לצאת!!
אבל אי אפשר.
כי כל סופ"ש יש משהו אחר
סופ"ש הזה דווקא נחמד
היום בערב מנוחה מהשבוע (:
מחר חד"כ ולהתכונן למבחן ענק במתמטיקה
שבת - קייטרינגגג!!
סוףסוף עבודה עם משכורת שלא נעלמת שבוע אחרי זה (כי אני מוציאה אותה..)
מה גם עם כל השיעורי נהיגה וחו"ל ההורים מוציאים עליי פוול כסף
אז גם ככה לא נעים לי לבקש מהם עוד ליציאות וכאלה.
רק תקופה וזה חולף? (:
תוכניות לפסח אין לי..
יש לי רק שבוע מהחופש שאני בארץ..
וביום אחריי חופש פסח אני צריכה להגיש עבודת גמר בהיסטוריה, לעשות מבחן באזרחות
ויומיים אחרי זה מתכונת במתמטיקה
על החומר הזה
שאני לא יודעת
שאני אמורה ללמוד מחר
*שאני לומדת מחר*
וברגע שנגמר מתמטיקה
פיזיקה.
אוי פיזיקה
בימים הטובים של כיתה ט.
בהם הברזה משיעור היתה עולה ב..
טוב האמת שלא באמת הזיז לאפחד.
לא לי, כי את החומר הבנתי בקלות
לא למורים, כי הציונים שלי לא איכזבו
ולא להורים שלי, כי ..טוב.. הציונים שלי לא איכזבו
קיבלתי 100 על חומר שלמדתי שעתיים לפניי המבחן
בקיצור היה כיף.
עכשיו זה כזה..צריך באמת לעשות ש"ב ותלרגל
ויש כל כך הרבה מילים מסובכות
אלה..שאני שונאת
שאני אף פעם לא מצליחה לזכור מה זה מה
כי הכל נגמר ב"אלי" או "ית" (אינגראלי,רציונלי,ליברלי,קונבנציונאלי. כמו כן, קנטית,מכנית...אמאאא)
ואם אין מורה שממש יושב עליי ללמוד (ואין) זה לא קורה.
לא שאני לא רוצה ללמוד..
פשוט אין לי את הכוחות להגיד לעצמי
אוקי. תפתחי ספר.
כי ברגע שאני פותחת ספר ומתחילה תרגיל הכל הולך חלק
אין לי בעיות ריכוז
רק שלבעיות שלי אין כדור
נגיד ללמוד עם חברים הכי עוזר לי
אבל לא כל ש"ב אפשר לעשות עם עוד אנשים
מה גם אין זמן
קיצר..הרבה בצפר.
ח ר א.
"זה רק תקופה וזה עובר " ?(:
Balika..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
