בחור חדש יקר,

אני חושבת על הנשיקה שלך מלפני שבוע, וזרמים של תאווה ממלאים כל פינה בגוף שלי.

ואני לא יכולה שלא לערוך את ההשוואה.

מאז מקסימי לא הרגשתי ככה, לא רציתי מישהו באופן כל כך מוחלט וודאי. אני נמשכת אליך. אתה הבחור החדש.

כל כולך מלא בתקוות ובציפיות שלי לתקן את מה שהתקלקל לא מזמן.

שילמת על הבירה שלי, והלכנו לחפש מקום לראות בו את הכוכבים, וכשלא מצאנו, פשוט ישבנו במכונית שלך ליד הבית שלי,

והקשבנו למוזיקה הזאת שרק אתה ואני אוהבים. שלחתי לך כל כך הרבה רמזים.

עד שליווית אותי אל תוך הבניין, משכת את המתניים שלי, וכבר לא יכולתי להתנתק ממך... 

אני לא יודעת אם זה ניחוח הבירה, או הקסם הזה שקיים בכל בחור שמשלם עלייך, או היופי של הלילה הזה זרוע הכוכבים,

אבל משהו בי רוטט כשאני נזכרת איך כל פעם שניסיתי ללכת ולעזוב אותך ללילה טוב, משכת אותי אליך בחזרה ונישקת אותי מחדש, שוב ושוב ושוב...

וזה רטט כל כך נעים.

איך הופכים את זה למערכת יחסים?

אני מפחדת מזה כל כך, אני מפחדת שתהפוך למקסימי הבא. אני מפחדת להיות הבחורה של הסופ"ש.

אני מתה מפחד להתמכר שוב.

שלך, מפוחדת,

סול