שלום לך חצ'קון,

אנחנו מכירים זה זמן רב יחסית.

הופעת לי על הפנים ככה סתם, ביום בהיר אחד... ומאז החלטת להישאר ולהתמיד.

זה כאילו האחיזה שלך בי נהיית חזקה מרגע לרגע.

אני יודעת שאף אחד לא רואה אותך, אבל אני יודעת שאתה שם!

אתה ממש כמו הפגמים האלה שחבויים בנו ואנחנו לא רוצים שיראו, אז אנחנו מכסים במייק-אפ ובכל מני תדמיות.

כן כן, כאלה אנחנו. מתבגרים. כל אחד מאיתנו הוא סטראוטיפ מהלך.

ואתה חצ'קון מעצבן שכמותך, אתה בולט מדי! כבר קשה לי להסתיר אותך. 

אני לא רוצה שיראו אותך. פשוט לא רוצה. נמאס לי להתעסק איתך כבר, ואני לא רוצה שידעו שהפרעת לי אפילו קצת.

תעוף כבר מהפרצוף שלי, לעזאזל!

טוב, סליחה על גסות הרוח.

אבל זה נורא, כי אני מנסה להחביא אותך ואתה בכל זאת מוצא דרך לצוף על פני השטח.

זה לא משנה כמה אחייך לאנשים מסביב, או כמה אתנהג כאילו לא הזזת לי בכלל- אני יודעת שאתה שם.

ואתה מציק לי.

אז פשוט תעזוב אותי במנוחה!

אתה החצ'קון הכי גדול שהכרתי.

אני יודעת שתעזוב מתישהו... ואז זה ירגיש כאילו לא היית שם בכלל.

להיפטר ממך מהר זה כואב מדי, ועלול להשאיר צלקות. אז אני פשוט אחכה שתעלם. אמתין בסבלנות.

ואז, ברגע שבו תעזוב את הפרצוף שלי במנוחה, אני יודעת שיגיע חצ'קון אחר.

לך לעזאזל, חצ'קון. אני בטוחה שיום יבוא וקארמה תנשך אותך בזנב.

שלך בכעס,

סול

15:01
2.9.2012
היי! אני במומלצים!
רב תודות חבר'ה (: 

ורק ליתר ביטחון, עליי להבהיר שהחצ'קון אמנם קיים, אך קיוויתי שתשומת לבכם תופנה לכך שלא באמת מדובר בחצ'קון.