אוווווחחחחח!@!$#%#$^
למה כל יום שעובר אני רק מתעסקת יותר ויותר במשקל, יותר ויותר באוכל, יותר ויותר בשעות מול המראה...
נמאס.. המוח עובד שעות נוספות והמחשבות לא נותנות לי רגע של מנוחה.
היום אכלתי הרבה. המון. בערך נסכם 1500 קל'. הקאתי.
כןכן ..... א כ ז ב ה
בסדר, ידעתי שאני לא אפסיק לגמרי עם ההקאות, אבל לאט לאט אני מנסה ומצליחה.. ולפעמים יהיו מעידות..
ועדיף להקיא מאשר להיות עם כל האוכל הזה בתוכי. איכ.
בא לי שירד גשם, שישטוף הכל... תמיד כשיש חורף בחוץ לא בא לי כל כך לאכול.
מחר שבוע חדש... אני נשקלת מחר אלוהים ישמור.
ואני כבר רואה את הכרס שגדלה. נקווה שהמשקל לא יבגוד בי,
והשבוע אני אתמיד וארד עוד כמה קילואים טובים ויפים.
נמאס לי מהכל. בא לי לבכות....להרוג את עצמי, לא יודעת מה.
דיי עד מתי זה ימשך ? אין לי כח אני נשבעת. אני עייפה.
אני פשוט רק רוצה להיות רזה כבר....
עכשיו כל המשפחה הולכת לסבתא. להעמיד פנים שהכל בסדר..
הייתי נשארת בבית. אבל אין לי תירוץ, ואני מפחדת שאם אני אשאר לבד אני אתפתה לאכול משהו
וחבל. אז עדיף לצאת מהבית, לא ככה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
