רגע אחד אין לי כלום בידיים
רגע אחד אחרי זה אני לא יודעת מה לבחור.
רגע לפני שהכל נעלם ומתפוגג
מופיעה נקודה קטנה של אור בקצה.
יש כמה דברים טובים בדרך,
כאלה שאני ארצה שישארו חלק ממי שאני...
אבל איכשהו תמיד אני מוצאת את עצמי אוהבת את מה שלא טוב לי.
מה שיפגע בי יום אחד (או מי שיפגע בי).
תמיד נמשכת לדברים הפחות טובים בחיים.
יש רגעים שנראה כאילו כולם סביבי מאושרים וטוב להם ורק אני "תקועה" במקום שלי.
נשאלת השאלה הגדולה: הם באמת מאושרים או רק מעמידים פנים שכך?
אתה מחייך ומראה לכולם שהכל בסדר כל הזמן,
אבל משהו בפנים חסר... לא ברור מה.
הלב שבור ואף אחד לא יודע.
כאלה אנחנו...
כזו אני.
היו ימים שהחיוך הזה היה אמיתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Alice?