לחנות בה אני עובדת יש עוד סניף, שנמצא בערך באמצע שום מקום ושהאוטובוס הקרוב ביותר נמצא במרחק קילומטר ממנו.
לפני מספר ימים, בוס א' אמר לי כמה דברים על לעבוד ברביעי ב"חנות השניה". לבוא לכמה שעות "להכיר קצת את המקום". עם הבן של בוס א'.
הבן של בוס א' היה כמה פעמים בחנות איתי, אז לא ראיתי בזה שום דבר מוזר.
הסכמתי.
אז קלטתי שאני מטומטמת ואין לי זין לעבוד ורחוקקקקקקקקקקקקקקק.
אבל אני ילדה גדולה, אז קמתי, קניתי ברד פסיפלורה בקופיקס, עליתי על אוטובוס בשניה האחרונה, ירדתי מאוטובוס תחנה אחת מוקדם מדי, הלכתי לחנות בעודי מקווה שהברד ימנע ממני להצלות. כי רק 37 מעלות בחוץ.
הגעתי לחנות.
בוס ב': היי. מה את עושה פה?
אני: אעמ........ בוס א' אמר לי לבוא.....?
בוס ב': ...הוא חולה או משהו?
אני: ......אין לי מושג.....?
אז אני מסתובבת בחנות, שהרבה הרבה יותר גדולה.
בוס ב' מתקשר לבוס א'.
...
...
מסתבר, שבוס א' בכלל התכוון לעבוד בחנות פלאפונים של הבן של בוס א' שאפילו יותר קרובה לביתי מחנות הצעצועים.
סעמק נו, חוץ מזה שזה מביך להחריד, זאת גם לא לגמרי אשמתי. הבנת הנשמע שלי כמעט בסדר גמור.
אז סתם פייל כללי עצום.
בוס א' קפץ לקחת אותי לחנות שאני אמורה להיות בה.
הסתובבתי בה שעתיים בעוד בנו של בוס א' מסביר לי קצת דברים. (והתאמנתי על הדבקת מגני זכוכית על הפלאפון שלי. יאי. הרבה יותר נוח.)
והביתה.