ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות

זה יפה יותר מהרגיל. יפה יותר מתמונות בת"א. פואטי יותר. אומנותי יותר. עמוק יותר. ממ. 

הוא משכתב מילים עמוקות שהקלדתי. הלפטופ מונח לי על הרגליים. הרגליים מונחות לו על הרגליים. אני שוכבת, הוא יושב. ומבשל מילים. 

^ מה לעזאזל כתבתי? ייתכן ש-. 

איך זה היה, בדיוק?

אני מסרבת לקבל יקום בו באמת אכפת לך ממני. ורף הרצינות לכל דבר שקשור אפילו בצורה שולית לרגשות...

במקום לכתוב אני עוברת מכריכה לכריכה על כל מילה, לבדוק אם אולי יש משהו שפספסתי. בהחלט יש דברים שפספסתי, שגורמים לי לחייך עכשיו. 

כשחושבים על זה, מי זה בוב לעזאזל? 

לא...

יותר מדי חומר מכדי שאכתוב. אהמ. 

הזריקה של עצמי חזרה לתוך החדר שלי, שינתה בצורה חסרת תקווה כל זיכרון לדברים לא כתיבים. 

רצחה את רוב המחשבות-בזמן-אמת, ליצור רק רצף של ארועים שלא יגידו כלום לאף אחד.

פעם הבאה אצטרך פשוט לכתוב.

{...}"עוד משהו שהייתי רוצה לראות זה אותך מאוהב במישהי." {...}

הבהלת אותי לרגע.