אחרי הפוסט של אתמול (הפוסט הראשון)
הייתי עסוקה בשאלה :
מה באמת גורם לו לחזור אליי כל הזמן מחדש .. ?
אז שאלתי אותך, ואני עדיין לא מאמינה שעשיתי את זה . 
בהתחלה רבנו, בסמסים כמו תמיד, ואז נרגענו,
''אני יכולה לשאול אותך שאלה ?''
''כן''
רק שלא יפתח ציפיות, אני לא מתכוונת לשאול אותו אם הוא אוהב אותי,
זאת אומרת אני כן, אבל לא ככה .
''למה תמיד שאנחנו רבים, אתה בא ומשלים איתי ?''
שאלתי אותו בסמס ..
''מה זאת אומרת ?''
לא רציתי לתת לו את הדוגמא שלו, שהרס לי את החיים והתנתק,
לא רציתי לשאול אותו למה הוא לא מדבר איתו כמוהו, אני יודעת שהוא היה כועס.
''למה אנחנו תמיד משלימים ? גם שאנחנו ממש מתעצבנים אחד על השני ''
''שי,'' הוא כתב לי ''שאנחנו רבים אני לא כועס ממש.''
''מה זאת אומר ממש ?''
''שאני מתעצבן אני יכול לא לדבר עם הבנאדם חודשיים, איתך זה לא ככה.
אני לא יכול לכעוס עלייך באמת.''

באותו רגע נמסתי,
הוא לא אמר שהוא חוזר בגלל שהוא אוהב אותי,
הוא עשה עקיפה בדרך. בשבילי זה מספיק .

____________________
היום היה יום איפור ואני היחידה שבאתי באמת עם ציורים על הפנים !
הכיתה הזאת לא זורמת בשיט . ביסודי כל הפרצוף שלנו היה צבעים,
מחיקות ועוד צבעים רק בעשר בבוקר !
אני שונאת חטיבה ! בטח מחר יהיה אותו דבר, יום פיג'מות ואני אהיה המפגרת היחידה עם פיג'מה .
יופי.