חירבוש בלבוש

אני ממש יכולה לדמיין את התמונה הזאת בראש שלי עם הרוח החמה, הספר ביד

ממש לדמיין ולהרגיש

יואוווו אני מתגעגעת כל כך

ואם היו באים אלי ברגע זה ואומרים לי לבוא אני הייתי באה בלי שום לבטים ודילמות, זה מה שבא לי לעשות עכשיו-לסוע

מתגעגעת להרבה דברים, ולהרבה דברים שמזכירים לי דברים אחרים ושוב מביאים איתם געגוע

געגוע זה רגש כל כך מסובך וכואב

היום במקרה עברנו במושב ועשינו סיבוב בחגיגות של שבועות, זה היה כול כך חמוד

כל כך התגעגעתי לחגיגיות שפעם הייתה חלק מהחיים בכפר, פעם הייתי שם והייתי חלק מזה ולא סתם צופה מהצד.

עכשיו הכול מרגיש עירוני..איזה הבדל עצום

איך דברים שהיו מובנים מאליו, ברורים וידועים מראש... עכשיו חסרים לי.

מוזר לקבל אסמס של חג שמח, ופשוט לא לזכור שזה ערב חג... יש בזה גם עצבות, כי סך הכול חגים זה דבר טוב ומחבר

ואחד הדברים היחידים שאני אוהבת ביהדות, וגם הם חסרים פתאום, ורק מביאים איתם כאב, הכול פגום

אבל הכול דינאמי וזז ומשתנה כול הזמן

ויש דברים שפשוט יהיו תמיד חסרים לי, ויש דברים שאי אפשר להחזיר, ויש גם זמן שצריך לבלוע את הדברים ולקבל אותם, וזה בדיוק הזמן לזה

רק שהמחשבות האלו והרצונות האלו, לא באות לידי ישום ולא משפיעות על מה שהלב מרגיש

כמה שאנחנו חכמים ושולטים בעצמנו וממציאים דברים ויודעים הרבה, על הרגשות אנחנו לא יודעים להשתלט וגם לפעמים נמאס לנסות ולהתאמץ

למרות שקיימות כמה תרופות טובות לרגשות מעצבנים, אבל הן זמניות ביותר

הים,אחת התרופות היותר מוצלחות, פשוט כחול אחד גדול שמנתק את הכול לכמה רגעים, אני חייבת להגיע השבוע לים...

ואין לי דרך להסביר כמה אני אוהבת את השיר הזה, כמה זכרונות מושלמים ותחושה טובה בשיר...

http://www.youtube.com/watch?v=KXEhiNkvnF0&feature=related