<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>מילים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 \Y\|. All Rights Reserved.</copyright><image><title>מילים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331</link><url></url></image><item><title>b</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=14128111</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;B&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 02 Jun 2014 23:11:00 +0200</pubDate><author>yasminescheft@walla.com (\Y\|)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=14128111</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=764331&amp;blog=14128111</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13800998</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;





זהו הכול דפוק ממש עם עילי ועם ירין בא לי באמת להרגיע את עצמי שהכול בסדר אבל הכול דפוק ברמות לא נורמליות
האמת המכוערת היא שאני רוצה את שניהם. קשורה לאחד ורוצה להקשר לאחר.
רוצה דברים חדשים ורוצה לשמור על הישנים.
פגעתי בעילי ועכשיו אין לי דרך שיסלח לי מלבד שאני יעזוב את ירין לגמרי ואחרפן את עילי עד שידבר איתי
ואין לי כוחות.
אהייתי חייבת ללכת ללמוד הלילה ובמקום זה נפגשתי עם ניק הסתובבנו הלכנו לגנוב שלט אחד של איזה רחוב, וזה היה כל כך כיף, סיגריית ניצחון לכבוד הגניבה המוצלחת ואחר כך המשכנו לשבת אצלו במרפסת ולמדנו קצת ודיברנו קצת.
חייבת למצוא עוד אנשים חדשים להסתובב איתם, לרענן את עצמי עם נשמות חדשות ומרגשות יותר, שאיתי ביחד ניסע ביום לפני מבחן ונדבר ויהיה כיף גם לשתוק עם מוזיקה מהרדיו, ויהיה מגניב בלי צורך להתאמץ. פשוט בא לי.


החיים בבלגן אחד גדול. זה מרגיש רע זה מרגיש ממש רע.
מחכה כבר לשבוע בניו יורק, לבד, אצל אבא אבל בעצם, לבד אהיה כל היום ברחובות. ואו כל כך בא לי.....

אני עוד מעט אלך לשדות לראות את הזריחה וללמוד עוד.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 02 Jun 2013 04:54:00 +0200</pubDate><author>yasminescheft@walla.com (\Y\|)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13800998</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=764331&amp;blog=13800998</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13782423</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני עשירה
אני לא מצליחה לא לחשוב על הכול. זה היה יום כל כך טעון ומטורף
כל הבוקר דיברתי עם שניהם והיה חביב וקליל ואז החלטתי ללכת אליו ולסגור סופית סופית כי הכול היה כל כך פתוח מידי עדיין. ואז היה עצוב ואוהב וכל כך כיף. וזה היה כל כך קשה לצאת מהחדר והזה והבית הזה ולהבין שזאת החלטה וצריך לעמוד בה.
וזהו עשיתי את זה, וואו זה הרגי קשה אבל טוב אבל יותר קשה ועצוב מטוב.
ותוך כדי אני מדברת עם ההוא וזה מרגיש לי כל כך לא נכון ולא פייר אבל גם טוב. ויותר טוב מאשר לא נכון ולא פייר.
ועכשיו הכול מתבלגן לי במוח ובא לי פשוט להרביץ לעצמי.

אבל איזה כיף לי יש לי כמה חברות נדירות ויש לי אהבה סביבי ואני רק צריכה לבחור. זה עושר אמיתי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 16 May 2013 23:47:00 +0200</pubDate><author>yasminescheft@walla.com (\Y\|)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13782423</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=764331&amp;blog=13782423</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13780097</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחרי שכתבתי את מה שכתבתי כאן וקראתי את זה שמעתי את עצמי בצורה מאוד ברורה, ומה אני רוצה ומה אני מרגישה. וזה כל כך טוב לי הבלוג הדפוק הזה כי הוא עוזר לי להבין מה אני מרגישה וחושבת, מספרת לעצמי את מה שאני חושבת. ואז מקשיבה והכול די פשוט בעצם

אז למחרת הפוסט הקודם סוג של יצאתי מהקשר שהיה לי עם חבר שלי, הייתה תחושה מוזרה כי אחר כך עשינו כיף יחד ובסך הכול אהבנו ולא הרגיש רע ופרדה. ואז המשכנו לדבר בהתכתבות כל הערב והיום בבוקר. אז לא יודעת כבר מה נסגר בנינו אבל אני מרגישה חופשייה ולא אשמה יותר ברצונות שלי ובמה שאני עושה
זה משחרר וגם עצוב אבל זה היה נכון
וכמה שזה דוחה לומר אני יודעת שאם יהיה לי לא טוב עוד שבוע שבועיים תהיה לי האפשרות לחזור והוא ירצה להמשיך את הקשר, וזה מאד נוח.

זהו !&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 15 May 2013 02:07:00 +0200</pubDate><author>yasminescheft@walla.com (\Y\|)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13780097</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=764331&amp;blog=13780097</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13777764</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מרגישה בוגדנית
אני מדברת עם מישהו וזה עושה לי טוב, אני גם רואה אותו הרבה ואף פעם לא באמת מתאפשר להיות רק אנחנו ולדבר, ואז אנחנו מתכתבים במשך היום והלילה ובטלפון
וזה מרגיש לי בגידה
כי אני מתחילה להתלהב ולהנות מזה כל כך ופתאום עילי מתקשר ואומר לי שהוא אוהב אותי
ואני המומה ולא בא לי לדבר איתו בכלל, הוא כיאילו כמו בעיה שעומדת לי בדרך, ומצד שני המשענת שלי אם אפול, אז איך אפשר לזרוק משענת כל כך עמידה נוחה ואמינה
וגם עם החדש זה לא כלכך ריאלי, הוא בקרוב עובר לגור בירושלים, ואני אהיה באיזה חור לא ידוע. אבל זה כל כך מפתה וכל כך כיף שוב להתחבר למישהו בקלילות, ולצחוק והפלרטוט החמוד הזה
והוא שונה כל כך מעילי ובוגר ואחר. אבל עדין יש לו רגעים שהוא טיפשי ותינוק ואני אוהבת אנשים כאלה
שיש בהם הרבה והם יכולים להשתנות בכל רגע
אוף איךשהוא כל פעם שאני מנסה ללמוד למבחנים אני מוצאת את עצמי כאן כותבת.
כי המחשבות האלו לא נותנות לי להרגע ולהתרכז

וכל פעם שאני ניגשת לפלאפון אני מחכה להודעה ממנו ואם אני מקבלת הודעה מעילי זה לא מספיק לי וזה מבאס אותי
זה נוראי ואני לא יודעת מה לעשות עם זה.
דיברתי עם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 13 May 2013 09:12:00 +0200</pubDate><author>yasminescheft@walla.com (\Y\|)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13777764</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=764331&amp;blog=13777764</comments></item><item><title>כואב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13754532</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;השעה היא 4:41
אני ערה
כואב לי הגוף
אכלתי מיקודם פוייקה וכאבה לי הבטן בטירוף אחר כך, עכשיו אכלתי ירקות כי עברו כל כך הרבה שעות שנהייתי עוד פעם רעבה
כואב לי מפרק הירך צד ימין והברך
אני מרגישה חולשה בכול הרגליים באופן כללי
ואני מרגישה שאני חייבת מקלחת
כי אני מטונפת!! זיעה אחרי שיעור וריח של מדורה אחרי מדורה
וכואב לי הראש ואני מרגישה טיפשה
ולעולם לא לומדת מטעויות ולעולם לא תופסת את עתמי בידיים
משמעת עצמית 0%
לפחות מצאתי עבודה נחמדה לחודשים הקרובים ואחלה אנשים שם
אבל כואב לי הגוף עכשיו ואני לא יכולה ללכת לישון כי מחר מבחן
כואב לי הכול
אבא שלי כאן אבל עדין לא כאן וזה כואב
אמא שלי כאן יותר מידי וזה כואב
אח שלי כאן אבל אני בשבילו לא כאן וזה כואב
נמאס לי מעילי וזה כואב לעיכול
נראה לי הספיק אבל הפחד מבדידות מכאיב
הוא יכול לחיות עם החרא ואיתי והכול בסדר אבל הכול דיי חרא כבר כל יום מחדש גם כשטוב אז נהיה רע איכשהו
אין לי כוח לעלות במדרגות ולהתקלח ואין לי כוח עוד לקרוא שורות שבעצם מאוד מעניינות
אבל העובדה שעכשיו 4:46 מונעת ממני להנות מהלמידה ומונעת ממני להנות בכללי ומונעת ממני ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 23 Apr 2013 04:37:00 +0200</pubDate><author>yasminescheft@walla.com (\Y\|)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13754532</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=764331&amp;blog=13754532</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13705612</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דברים שבא לי לזכור לעצמיהייתי בניו יורק והיה עצוב מתמיד. עוד אסימון נופל והכאב עדין מבעבע בלב. לפני כמה ימים התקשרתי לאבא שלי ולא הצלחתי לדבר, אז הוא הציא שאבוא שוב, להיות איתו. נראה שהוא ממש אהב את הרעיון הזה. אבל עכשיו שבוע בניו יורק, זה ירגיע אותי להיות איתו אבל נמאס לי לחשוב מה אני מפספסת ונמאס לי לחשוב על דברים מעצבנים כל היום. מחר בערב זה קורה, שנתיים ליום ההוא. בעצם זה יהיה ב26 במרץ, שזה היה יום שישי לפני שנתיים. אך הכול חוזר על עצמו, לפני שנתיים בדיוק בזמן הזה אותו אירוע ולפניו אותה ארוחה, ואחר כך הכול היסטוריה שזה בעצם לא כל כך היסטוריה.ותקופת חוף הבונים ההזויה בהחלט.וכול התקוות בדרך.אני נשמעת מאוד דרמטית לעצמי, אבל אין לי איפה עוד לקבור את המילים האלה והרגשות האלה שאולי מוקצנים אצלי, אולי לקחתי את זה רחוק מידי ונסחפתי. אבל אני מרגישה רע עם זה כל הזמן מאז לפני שנתיים. ואני יודעת שמחרתיים בשבת יהיה לי קשה. ואני מרגיעה את עצמי ומחבקת את עצמי כשאני חושבת על זה.

חלמתי 2 חלומות צלולים. לאחר תקופה של אימון תרגול והתמדה סוף סוף זה קרה

נגמרה תקופה גרועה, של לחץ ושל חיים עם חבורה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 Mar 2013 22:24:00 +0200</pubDate><author>yasminescheft@walla.com (\Y\|)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13705612</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=764331&amp;blog=13705612</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13676986</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לרגע חשבתי שנמאס לי וכמעט הרסתי
ואז נסעתי לשבוע לניו יורק
ועכשיו אני לא מסוגלת לעזוב רק רוצה עוד, מתחילה לפתח אובססיה לבנאדם הזה, צורך תמידי להיות איתו, 3 לילות וימים רצופים יחד אני לא מצליחה להתנתק, ועכשיו בלעדיו אני לא מצליחה לישון
אני לא חשבתי שזה יכול להתפתח עוד הרגש הזה מתחיל להפחיד אותי, אני לא מסתפקת ברגעים הרבים ומספקים יחד כל הזמן חוששת מה יהיה הלאה וזה לא מרפה ממני, ומשגע לי את המוח

יש לי אותו ב1000 אחוז אבל אני עדין חוששת לגבי מחר, ואני מפחדת תפאום להתפך ולא להרגיש עוד כלום&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 18 Feb 2013 01:45:00 +0200</pubDate><author>yasminescheft@walla.com (\Y\|)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13676986</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=764331&amp;blog=13676986</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13645201</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה דברים:

1. חלמתי בשבוע האחרון את החלום הכי גרוע החיים שלי. וזה היה פאקינג חזיון עתידי של המשפחה שלי בטיול.
אמא ואבא שלי ועוד כל מיני אחים חדשים ורינת ואנשים לא קשורים במין קשרים ממש מוזרים ועצובים עד שבמהלך החלום באמת היו לי כוונות להרוג תינוק?
זה היה אחד הרגשות הגרועים בחיי. וזה היה חלום כל כך מפחיד, ואני כל כך שמחה שעדין לא הגיע הזמן להשתגע ככה.

2.אני חושבת על הרבה אחרים חוץ ממנו. זאת אומרת כל מי שטיפה יוצר בי עניין ישר גורם לי להטיל ספק במה שיש לי עכשיו. אני כיאילו בחוסר סיפוק מ-מי שהוא. ואי אפשר להגיד דבר כזה לבן אדם בתור סיבה לפרדה, זה יותר מידי כואב. וגם השבוע רבנו המון זמן על זה שהוא מרגיש שאני עושהממנו אפס,ילד מפונק, בנאדם בינוני, לא דואג לעצמו, כלומניק.... וממש היה לי קשה לשמוע את זה. כי אני יודעת שזה נכון בתוכי יש לי את החשבות האלו, שהוא באמת כזה. ובעיקרון שנינו היינו מאוד בכיינים בשבועיים האחרונים כל אחד מסיבות אחרות. וביחד נוצר מין מצבים משוגעים של ממש כעס מעורב עם תשוקה ואז עוד כעס והכול הרגיש מאוד פגום. ואז &quot;דף חדש&quot; אבל הכול אותו הדבר, וחוזר חלילה.
וגם לפני שב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 23 Jan 2013 23:12:00 +0200</pubDate><author>yasminescheft@walla.com (\Y\|)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13645201</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=764331&amp;blog=13645201</comments></item><item><title>הרגתי עץ</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13622398</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני שבועיים וחצי שמעתי ברדיו שעצי הדר אוהבים כמויות של מים בבת אחד, אז פתחתי את הצינור ושחכתי פתוח, וזה קה פעמיים באותו שבוע למשך יממה בערך כל פעם. הצפתי את כל הגינה. והרגתי את העץ תפוז שלי

ועכשיו זאת תקופת גשמים אז בכלל המצב רע.
אמא שלי אומרת שהשורשים בטח נרקבים מרוב מים, מעט כל התפוזים כבר נפלו מפוצצים בנוזלים
ואני מרגישה כל כך רע
להרוג עץ? זה נוראי

בכלליות כל מה שחשוב לי, אני שוחכת ממנו בזמן האחרון. אין לי כוח לזכור אין לי כוח לזוז
בא לי לשקוע קצת, באמת שאני רוצה להפסיק לחיות לשבוע ואז הכול יהיה בסדר
גם מגיע לי למות אחרי שהרגתי את העץ תפוזים שלי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 06 Jan 2013 02:19:00 +0200</pubDate><author>yasminescheft@walla.com (\Y\|)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=764331&amp;blogcode=13622398</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=764331&amp;blog=13622398</comments></item></channel></rss>