|
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
Beautiful
Watching you from far away, Don't know who you are. Emptiness in your staring eyes, Searching for something, Wondering... it might be there. You are beautiful.
The pain inside is slicing your human flesh. You are smiling, One tear is rolling down your skin. In this moment of suffering and faith You are beautiful.
Then anger is rising, Tearing you from deep within. You are screaming, Pretending that there is nobody but you in this world. Nobody can see your your ugliness, your pain. Watching you from a closer view, You are beautiful.
When you are loosing your mind Kicking, punching in the empty space, Burning up in loneliness, despair, Wishing to disappear, to be vanished away. I'm right behind you now. You are beautiful.
Don't know who you are. You can't see the tenderness, the grace That is within your broken eyes.
What was life about when you lost your ability to love? What hurt so bad you couldn't even cry? Look deep into my eyes It is your reflection- Your perfection. In these eyes you are always beautiful, Always beautiful.
10.5.08 Antigua, Gutemalla
* The inspiration to writing this poem came to me from watching poor Guatemalan women. Looking into their beautiful dark eyes, i found great pain, emptiness and hopelessness.
| |
הכי יפה כשאני מכוערת צרחות אימתניות.
בטן עולה ויורדת,
דמעות זולגות על שדיים עגולות חשופות.
אני הכי יפה כשאני מכוערת.
אש פראית.
כפות רגליים יחפות על גחלים לוהטות,
על שברי זכוכית בנפשי הסוערת.
הדרך פשוטה
כשאני אוהבת את מה שאני רואה במראה.
הכי יפה כשאני מאפשרת.
העולם סביבי מתנפץ לרסיסים,
הר געש מתפרץ
מחריש את העיר הבוערת.
כבר לא איכפת לי מה הם אומרים.
הכי יפה לעצמי מאשרת.
דקה לפני שהעולם חרב ונולד חדש-
מפולת בטון,
אבק של אמת שקרית מתפוררת.
רוקדת בלילה על המגדל הכי גבוה בעיר
נשימה לפני שהוא קורס.
שרה בקולי קולות
בפה פעור לאורות הדולקים סביבי.
מנערת שאריות זיוף.
לשון בחוץ, שיניים חשופות,
טיפות רוק ניתזות לכל עבר.
צורחת את עצמי לדעת
ולא איכפת לי איך אני נראית.
כל כך יפה כשאני מכוערת.
שנייה לפני שהכל נעלם
קירות רועדים,
מערת החשק נוטפת בוערת.
טועמת את חופש החיים בין רגליים פתוחות,
ידיים לופתות,
לצליל נהימות את הישן שבי גומרת.
.
.
.
.
.
הולכת יחפה בשביל
בין עצים ופרחים צבעוניים.
ציפורים מצייצות,
נחלים זורמים,
השמש מאירה.
אישה מכוערת-יפה
עם חיוך ממזרי על הפנים
מתפשטת,
קורצת,
קופצת למים.
28/3-29/3 2010
ערב פסח. מעבדות לחירות.
|
נכתב על ידי
* מאוהבת בחיים *
,
21/4/2010 23:21
בקטגוריות יצירה, נשיות, נשים, התפתחות אישית, קטעים שאני אוהבת במיוחד, שירה, שירים, רגשות, תשוקה, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
| כינוי:
* מאוהבת בחיים * בת: 43 תמונה |