אורגזמה של מילים

דרך עינייך השחורות, יפה שלי,
רואה את העולם בזוהרו.
למרות שאינך כאן לידי,
מרגישה חומך קרוב.
אוחזת בידייך הרכות,
עמוק אל ריאותיי רוחך נושמת,
מתעטפת בהילת המלאכים הלבנה שלך.

בימים שטופי שמש
שרועה על החול,
געגועיי אלייך גואים,
מתנחמת בים הכחול.
מן המים חצי שקופה עולה דמותך,
מרימה מכחול,
צובעת גופך בצבעים.
רואה אותך אי שם בעולם הגדול,
עושה קסמים.

ואני כאן,
אוהבת אותך ללא גבולות,
חצי שנה בורחת ממני נשמתי,
צוללת אלייך בלילות.
זכרי יפה,
אין זמן ואין מרחק.
אני ואת לעולם
נישאר נשמה אחת.
כפי שאת חיה בתוכי ואני בתוכך,
יום אחד נגור דלת מול דלת.

מאי 2005

* השיר הזה נכתב לחברה יקרה, אחותי בלב ובנשמה, שאני אוהבת כל כך, שלפעמים זה נראה לי מטורף שאני בכלל יכולה ככה לאהוב.

אחרי תקופה ארוכה בה היינו צמודות היא טסה לחו"ל לתקופה בלתי מוגדרת. והכי שמחתי בשבילה בעולם, כי ידעתי שיקרו לה דברים טובים, אבל התגעגעתי עד דמעות.

בזמנו לא ידעתי, שבעוד שנתיים בזמן הזה בדיוק אני אהיה אצלה בבית, בפלורידה. נקודת פתיחה לטיול ארוך.

היום היא כאן איתי. ידעתי (-;