אורגזמה של מילים

פשוט כותבת במקום אחר. שבו יש פחות עיניים שצופות. או לפחות עיניים שפוגשות אותי גם מחוץ לעולם הווירטואלי לא מגיעות לשם.

זה רק הולך ומעמיק. הולך ומשתחרר.
הולך ומתגלה במסתורין שלו.
אין מילים לתאר את ההרגשה.
אני שוחה במים עמוקים שפעם לא העזתי להכניס אליהם בוהן.
רטוב. קצת קר. מדי פעם אני מצטמררת.
אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאני אוהבת להרגיש. אז מחבקת גם את זה.
נורא כיף לשחות ברצף כדי להפיג את הקור. הולכת ומתחממת.
העולם הפנימי הופך לחלק מהעולם החיצוני.
זה בא לי טוב.
אני אחזור לכאן מדי פעם. לא להתייאש.