ברוכה הבאה לעולם האחר.

כאן החיים מעט אחרת.

כאן תוכלי למחוק את כל מה שהטריד אותך בעולם האמיתי וכך ליצור לעצמך עולם טוב יותר לפי ראות עינייך.

כל מה שתאחלי לו יתגשם..

הלוואי והעולם היה נראה אחרת, וכל אחד היה מביט על עצמו במראה ומנסה להתנהג מעט טוב יותר,

מנסה לשנות את הגישה שלו לאחר.

הלוואי והצדק היה המניע בעולמנו ולא החמדנות ואז כולנו היינו יכולים להתקיים ממשכורת ממוצעת ועם זאת יכולים לעמוד במחירי הדירות והנדל"ן ועדיין להצליח להתקיים.

הלוואי וכל אדם היה אדם לעצמו ולא מתיימר לייצג משהו אחר על ידי כך שהוא עוד קורבן אופנה של אופנת עלית וגדולי המעצבים בעולם.

עם זאת הלוואי וכל חנויות היוקרה המתיימרות למכור ביגוד באיכות מעולה שנעשה על ידי עניי סין בפרוטות היו במחירים הגיוניים יותר.

הלוואי ובמקום כסף היינו יכולים לפעול אחרת בעולם, דרך עסקאות חליפין ואז כולנו היינו שווים.

הלוואי והעולם היה עדיין ירוק ולא עולם של פלדה ומתכת וכשהייתי פותחת את החלון בביתי הייתי מריחה את הפריחה ולא את פיח המכוניות.

הלוואי ולכל טרוריסטים ואלה אשר מונעים מהעולם להיות מקום שקט יותר יעלמו
מעל פני האדמה לעד ולא היינו צריכים לחשוש בכל פעם שהיינו מתרחקים מעט יותר מידי מהסביבה המוכרת לנו.

הלוואי והיינו יכולים לנוע בחופשיות, בלי אישורי כניסה למדינות אחרות..

כאן בעולם שלי, בחלום שלי, לא תהיה שנאת חינם.

לאחרונה יוצא לי לבקר בהמון בלוגים שונים. לצערי נתקלתי יותר מידי פעמים בבלוגים שמדברים על אותו נושא;

רחמים עצמיים.

זה פשוט לא יאומן כמה שאנשים מרחמים על עצמם ועל מצבם.

ביותר מידי פוסטים נתקלתי במשפטים: "אף אחד לא אוהב אותי", "אני שונאת את עצמי", "אף אחד לא מבין אותי" ועוד משפטים מקוממים אחרים.

מפריע לכם שלא מבינים אתכם - תדברו!

לא מקשיבים לכם- תגיבו, תפגינו נוכחות!

המראה החיצוני מפריע לכם- שפרו הופעתכם!

פעם אחת בחייכם תפסיקו לוותר לעצמכם, כי כן, זה מה שאתם עושים, ותשנו את זה!

תפעלו על מנת לשפר את המצב!

זה לא יעזור אם תבכו כל היום על מר גורלכם ועל איך שהייתם רוצים להיות במקום אחר. לא טוב לכם איפה שאתם אז תתרחקו משם, תחליפו בית ספר אם צריך( מופנה לחלק התיכוניסטיים הגדול) תעיזו לעשות משהו בחיים שלכם!

אם אתם לא יכולים לעזור לעצמכם איש לא יוכל, אל תברחו מעצמכם תתמודדו עם הדברים שמפריעים לכם!

אני יודעת, כל היפי נפש עכשיו יתנפלו עלי, יגידו שאני קרת לב וחסרת רגשות ולא הייתי במצבכם אבל טעות בידיכם כי כן הייתי במקום הזה, הייתי במצבים כל כך גרועים בחיים שלי שאני לא מאחלת לאיש. הייתי בתחתית המדרגה, הייתי חסרת חברים, הרגשתי עלובה, הבטחון שלי היה ברצפה ומרוב שהייתי כה חסרת בטחון הייתי פשוט שותקת רוב הזמן ואנשים היו חושבים שאני אילמת, אבל אתם יודעים מה? המצב הזה הפריע לי.

נמאס לי לשתוק כל הזמן ולחכות שאנשים יעשו בשבילי וידברו בשמי.

קמתי יום אחד ואמרתי מספיק!

די כבר להתחבא בצל של עצמי, הגיע הזמן לקחת את עצמי בידיים!

כן, זה תהליך ארוך ומייגע, זה לא קורה ביום אחד, אבל זה מתחיל!

לאט לאט שיניתי דברים שהפריעו לי, השתתפתי בשיחות, הבעתי את דעתי, הוכחתי לכולם שגם אני כאן, לא אותה ילדה אבודה ומסכנה שכולם צחקו עליה והיום, אחרי קרוב ל 15 שנה אני מרוצה מעצמי, מרוצה מההישגים שעשיתי בחיים ועודני עושה.

אנשים תקומו ותעשו כשאתם עוד צעירים.

חבל לחכות עוד שנה ועוד שנה ולתת לחיים שלכם לזרום לשווא, כי בעוד עשר שנים תתעוררו ותגידו לעצמכם, "פאק, מה חשבתי לעצמי? לאן נעלמה כל הילדות שלי?"

עכשיו זה הזמן שלכם להשתנות.

תעשו את זה בשביל חיים טובים יותר!

חיים שלמים יותר!

בשביל לקום בבוקר להסתכל במראה ולהגיד לעצמכם: "אני גאה במה שאני רואה!"