אז הגיעה סוף כל סוף שנת הלימודים..
איזה כיף!
אני אוהבת להיות עסוקה, אוהבת שהיו שלי מלא התרחשויות ומטלות שעליי לעשות.
כבר בשבוע הראשון במכללה הביאו לנו המון שיעורים, שזה מעולה מבחינתי, כל עוד זה מקצוע שמעניין אותי.
במקביל לא עזבתי את העבודה, כי אחרי הכל אני צריכה להתפרנס איכשהו למרות היותי גרה אצל ההורים. עדיין..
למרות התחלה חדשה ומאתגרת השבועיים האחרונים לא היו כאלה מוצלחים בשבילי.
רבתי עם אחותי, כרגיל, על שטויות והנה מצאנו עצמנו לא מדברות כבר שבועיים.
אני כועסת עליה ועל ההתנהגות שלה.
הסיבה לריב לא משנה כי אני יודעת שאני צודקת וההתנהגות שלה ילדותית אז כן אני לא מתכוונת לוותר וכן, הנוכחות שלה בבית מעצבנת אותי.
בעקבות הריב וכל העומס של הלימודים והעבודה יצא שישבתי המון בחדר שלי משיקולים שלי.
רציתי את הלבד שלי קצת, את הפרטיות המועטה שנשארה לי.
באחד מאותם ימים בשבוע שרבצתי על הספה בסלון (כאיש לא ישב שם באותו רגע וצפה בחדשות!) אמא שלי נתקלה בי והעירה לי שאני כל הזמן מסתגרת בחדר שלי,
היא אמרה משפטים מעצבנים כמו "לא בריא להתבודד מהעולם" ו"זה לא בסדר שאת מסוגרת איתנו ולא יושבת איתנו בסלון"
הסברתי לה שאני רוצה את הפרטיות שלי לפעמים,
ולא קורה איתי שם דבר, אבל אמא שלי, כמו שרק אמא שלי יכולה להיות, החליטה שאני משתנה וזה לא בסדר והחליטה לכעוס עליי.
במקביל היא התיישבה ושמה את אחת הטלנובלות שלה.
אני בתגובה פרשתי לחדר לעשות שיעורים. עדיף מאשר לצפות בזוועה הזאת.
יום למחרת, אחרי יום לימודים פלוס עבודה אחריו, הגעתי הביתה בשעה 11 תשושה.
למרות השעה המאוחרת החלטתי לשבת עם אמא שלי ולהסביר לה את עמדתי.
הסברתי לה שוב שאם אני "מסוגרת" בחדר שלי זה לא אומר שעובר עליי משהו ואני בסדר גמור. אני פשוט צריכה את הפרטיות שלי,
אני כבר חמורה גדולה (25) ומגיע שלב בחיים שכן, צריך את הלבד הזה ולא כל דבר קטן שקורה לי צריך להעיר לי.
אפשר פשוט להניח לי לנפשי. הכל בסדר.
היא בתגובה קלאסית התעצבנה וטענה שאני נואמת לה.
היא טענה שאני משתנה כל יום לרעה וזה לא בסדר, ושאני צריכה לשבת איתם לפעמים.
כל כך התעצבנתי שהיא לא מבינה!
מה כבר ביקשתי? קצת פרטיות?
לפעמים אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ מרוב שמתערבים לי בחיים!
בא לי כבר לגור לבד, להחליט החלטות בעצמי,
לראות בטלויזיה מה שבא לי,
להגיע הביתה מתי שבא לי,
לצאת עם חברים, לא לצאת עם חברים,
לא בא לי שיתערבו לי בכל צעד שאני עושה!
האם זה בקשה מוגזמת מידי?
האם אני מוזרה ו"ילדה רעה" של אמא?
זה לא כל מה שבן אדם מבקש כשמגיע השלב?
מה עושים עם האמא הזאת, מה?
כינוי:
LifeLover
בבלוג זה
בכל הבלוגים
