תנועת תרבות היא בערך הדבר הכי אמורפי בעולם. אף אחד לא היה מוכן להגיד לנו במה הם מאמינים, מה הם עושים או למה. שזה נהדר- זאת תנועה נורא חדשה, מה שאומר שאין בה את כל הדברים שלא אהבתי בתנועות נוער אחרות (שיכולים להסתכם ב- למה לעזאזל שאני אעשה את זה), ויש בה מחשבה גמישה ורעננה, והם באמת רוצים לעשות שינוי. 

הייתי בסמינר הראשון לפני יומיים- והתאהבתי שם בכולם. 

הסמינר פשוט היה מלא בפיות.

פיות, אגב, הן אנשים שהם פשוט חיוביים במובן הכי עמוק של המילה. הם מין נקודות אור. אתם בטוח מכירים אחת, או אחד כזה. אנשים כאלה שהם מיוחדים ונפלאים ואתם מרגישים טוב יותר לדעת שהם שם. 

הכרתי שם כל כך הרבה אנשים מיוחדים ומרהיבים, כל כך צבעוניים, והייתה הרגשה נוחה- שום דבר לא היה מוזר. 

וגם, היו לי תובנות מרחיקות לכת על עצמי- שמתי לב, שאני תמיד יוצאת מנקודת הנחה לא רציונלית במיוחד, שאם אנשים מתעניינים בי זה כי הם לא מכירים אותי. אם הם יראו מי אני באמת, הם יבינו שלא שווה להם. אבל שם, אתה כל כך מתעניין באנשים והם מתעניינים בך, שאתה מרגש שאתם באים ממקום שווה.וזאת באמת ההרגשה הכי טובה בעולם. 

ומישהו אמר לי שאני דומה לג'וני מיטשל, שזה בערך הדבר הכי נפלא שאמרו לי אי פעם. 

פשוט, להיות מוקפת בכל כך הרבה פיות, הופך אותי גם לקצת פיה בעצמי. 

חייבת להמשיך ללמוד לנגן על גיטרה. חייבת. 

וללמוד כלכלה- יש לכם, שני קוראי, רעיון לשיעורי כלכלה באינטרנט? ניסיתי לחפש, אבל הכל בתשלום. 

ההרגשה הדיאלוגית והאידאליסטית של התנועה הזאת מהפנטת. 

אגב, פודקאסט (תוכנית רדיו) אדיר- Cabin Pressure. עם בנדיקט (שרלוק) קאמברבאץ' ובדיחות ממש מצחיקות, ומבטא בריטי. מספר על חברת הובלה אווירית בבעלות אישה זקנה (שקיבלה את המטוס הפרטי של בעלה לאחר הגירושין) והבן הדביל שלה ארתור, הקפטן הילדותי- מרטין 'למה אף אחד אף פעם לא מאמין שאני הקפטן' קריף, או בנדיקט  וטייס המשנה הנבזי דאגלס.

שבוע נהדר, מלא במוזיקה ובפיות.