לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

stop being fat


יומן אישי. החוויות, השמחות, הקשיים והפרעות האכילה שלי. היומן שלי. זה קל לשאוף ליותר. אבל עוד יותר קל לשאוף לפחות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2011


דימוי עצמי בקרשים.

 

אני חייבת להתגבר כבר על המכשול הזה.

 

אם זה יפתר סוף סוף,

 

או פשוט יעלם,

 

אני באמת אהיה בן אדם אחר.

 

 

 

אני אהיה טובה יותר. משופרת.

 

אני כל כך מקנאה.

 

אני כל כך רוצה גם.

 

זה כל כך קשה.

 

 

 

לפעמים אני שוכחת.

 

לפעמים סתם נאיבית.

 

אבל בסופו של דבר -

 

זה תמיד יחזור.

 

 

הצביטה.

 

הכאב החד בבטן.

 

הסחרחורת.

 

הרצון, הו הרצון...

 

להפסיק עם הכל.

 

 

לפרוש.

 

 

 

פתאום אני נזכרת שהיו לי סיוטים.

 

בסיוטים אתה נהרגת.

 

זה קרה בתאונה טראגית כזו, שיכולה לקרות רק בסרטים.

 

 

 

אני התעוררתי באמצע הלילה -

 

מבועטת כולי,

 

ופשוט בכיתי.

 

 חזק.

 

כל כך פחדתי שזה אמיתי.

 

וגם כשהבנתי שלא - בכיתי.

 

חזק.

 

כי זה הרגיש כל כך אמיתי

 

לאבד אותך.

 

 

 

אז בכיתי.

 

מה עוד יכולתי לעשות?

 

 

 

 

 

 

 

 

ועכשיו,

 

כשבאמת- איבדתי אותך,

 

מה עוד יכולתי לעשות?

 

 

 

.אני מצטערת שבכיתי.

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי הנורמאלית ששאופת לפחות , 30/11/2011 23:05  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני לא בולמית אני לא בולמית אני לא בולמית!!


בוקר - שאריות ירקות וביצה קשה מההכנת סנדביצ'י בצ'פר.(50)

ביניים -(בית ספר) - כריך (200)

ביניים - 2 (עדיין בית ספר) - גרנולה בר (100)

צהריים -

 

מסובך. חזרתי מבית ספר מוקדם. הורידו אותי קרוב לבית ליד סופר.

כבר התחלתי ללכל לכיוון הבית ואז פתאום שיניתי כיוון.

התחרטתי מיד ובכל זאת נכנסתי לסופר. רציתי פרינגלס.

הסתובבתי בסופר, חלק בי גרם לי להתרחק כמה שיותר מהמדף של הפרינגלס וחלק כל כך רצה להגיע לשם.

אפילו לא באמת רציתי את זה.

אבל הגעתי למדף של הפרינגלס הסתכלתי עליו ולא נכנעתי.

עשיתי סיבוב נוסף בסופר בניסיון למצוא משהו בריא טעים.

לא הצלחתי ואחרי חצי שעה של קרב בין הפיצולי אישיות שלי קניתי פרינגלס.

ברגע שיצאתי התחרטתי על זה.

הייתי בדרכי הבייתה והפעם לא שיניתי כיוון.

הגעתי הבייתה ובחוסר חשק מוחלט פתחתי את הפרינגלס והתחלתי לאכול.

בזמן שאני מכינה ארוחת צהריים.

 

ואת שניהם לא באמת רציתי.

 

כשסיימתי להכין התיישבתי עם פסטה ופרינגל מול סרט.

סיימתי את הפסטה ועברתי לפרינגלס.

וכל ביס שלקחתי התחשק לי אפילו פחות לאכול את זה.

ובכל זאת אכלתי.

 

לא רציתי - ובכל זאת אכלתי.

 

זה גרם לי בחילה - ובכל זאת אכלתי. ואני אפילו לא יודעת למה.

 

באמת באמת שלא רציתי. לא היה לי טעים. והכל זאת אכלתי.

בלי שום סיבה. באמת שאני לא יודעת למה.

 

זה היה פשוט מוזר.

 

ידעתי כל הזמן שאני אתחרט על זה.

כבר התחרטתי.

 

נתתי לבטן לנוח. וראיתי עוד סרט.

והתחושת אשמה ונפיחות לא עזבה אותי.

אחרי כמה שעות חשבתי על להקיא.

לא רציתי. אבל חשבתי.

וידעתי עוד לפני שהקאתי שאני אתחרט על זה. ובכל זאת הקאתי.

הקאתי הרבה.

 

אחרי שאכלתי הרגשתי חרטה עמוקה ואחרי שהקאתי הרגשתי חרטה עמוקה עוד יותר.

אז למה בעצם עשיתי את שניהם? ידעתי מראש שהם לא טובים לי.

ידעתי מראש ובכלל לא רציתי.

הראש אומר משהו אחד והגוף עושה אחרת.

 

לכו תסבירו את זה.

 

אז צהריים - פסטה (300) פרינגלס (1000)

 

והקאתי. גם מהפסטה וגם מהפרינגלס.

לא בכיתי הרבה הפעם. לא כואב הגרון.

 

ולמה עשיתי את זה בכלל?

 

 

אני לא בולמית.

אני לא בולמית.

אני לא בולמית!

 

נכתב על ידי הנורמאלית ששאופת לפחות , 30/11/2011 17:26  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הצלחתי, ולא אכלתי שום דבר בנוסף ל -830 קלוריות.

אני בכלל לא רעבה.

חרשתי על עבודה באנגלית פשוט.

 

עשיתי עכשיו מדידת מכנסיים. והתוצאות הן -

 

ג'ינס כחול מידה 36 - פחות לוחץ. עדיין לא יושב יפה, אבל פחות לוחץ

ג'ינס אפור פסים מידה 36 - כבר בקושי לוחץ, יכול להיראות יותר טוב על הגוף למרות שעכשיו הוא דיי סבבה.

ג'ינס H&O שקניתי בכוונה קטן עליי (למי שזוכרת לפני כמה שבועות) - ניראה פצצה. יכול להיות יותר טוב, טיפונת צמיגים, אבל ממש ממש בקטנה, אף אחד לא רואה.

ג'ינס בלובירד כחול - גדול, לא יפה. גדול מידי.

ג'ינס בלובירד תכלת - לא לוחץ בכלל (שנה שעברה היו צמיגים) אפילו מתקרב לגדול עליי קצת, עדיין לא יפה על הגוף. מבליט את הירכיים הגדולות שלי.

-יכול להשתפר.

הג'ינס המפוספס מהיד שנייה והג'ינס בז' לא טרחתי למדוד - הם גדולים עליי ולא ניראים טוב.

ויש עוד איזה שני ג'ינסים בכביסה שלא ניראים עליי משהו (מכיתה ח'/ט') למרות שאחד בקושי לוחץ ואחד בכלל לא. אבל אני צריכה רגליים דקות יותר.

 

בקיצור - חל שיפור.

 

מחר ריצה!

 

לילה טוב(=

 

מישהי יודעת איפה אפשר לקנות משקל? ועדיף כמה שיותר זול?

 

נכתב על ידי הנורמאלית ששאופת לפחות , 29/11/2011 21:15  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כריך 200

פיטנס בר 100

יוגורט עם גרנולה 200

חצי קלמנטינה 25

מרק + בגט עם פסטרמה 300

 

סה"כ כ- 830 קלוריות. 

 

מנסה לסגור את היום ככה. לא לאכול יותר. 

 

ריצה?

אין לי זמן.

יש לי עבודה למחר. יש לי מבחן במתמטיקה.

אין לי זמן בשיט.

אני עוד צריכה להחזיר לחברה היום נעליים.

אין לי זמן!!!

 

 

מה אני עושה??

נכתב על ידי הנורמאלית ששאופת לפחות , 29/11/2011 18:26  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אין לי מוטיבציה בשיט.

 

לא היה לי כוח לרוץ לא אתמול ולא היום.

איך אני עוד אספיק ירוץ 3 פעמים השבוע? אין לי מושג.

 

אני אוכלת כמו פרה.

 

היום:

קורנפלקס בלי חלב (130)

כריך (200)

יוגורנט עם גרנולה (200)

נייצ'ר וואלי (150)

פסטה פסטו (300)

פיטנס בר (100)

קצת מנצ'יז (150)

 

סה"כ - 1230.

 

גאד דמאט. אני מעלה כל יום את מספר הקלוריות!!

אני פשוט כישלון.

 

מחר -

כריך (200)

יוגורט עם גרנולה (200)

פיטנס בר (100)

צהריים- אנסה לאכול קצת (בטח 300)

ערב X

 

אני לא באמת צריכה את הקורנפלקס בבוקר. אני צריכה להפסיק עם זה.

וארוחות ערב גם לא באמת צריך. לא צריך אנרגיה בשביל ללכת לישון.

היום ויתרתי על ערב. וגם שבוע שעבר כמה פעמים.

אתמול לא הצלחתי.

 

חזרתי מאוחר מבית ספר(18:00), אכלתי צהריים - פסטה פסטו, שעתיים אחרי זה משולש פיצה (יצאתי עם חברים ונשברתי)

וכשחזרתי הבייתה עוד אכלתי 3/4 קערת מרק עשיר כזה עם עוף וטונות ירקות.

 

אני פשוט כישלון.

כישלון.

הדימוי העצמי שלי כל כך נמוך לאחרונה. אני חייבת לפעול בנושא ולהשתפר.

 

לילה טוב?

נכתב על ידי הנורמאלית ששאופת לפחות , 28/11/2011 21:47  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ולא אכלתי אפילו את הסנדוויץ' שהכינו לי לבית ספר!


 

בוקר לפני בצ'פר:

קורנפלקס עם חלב (200)

פרוסה עם גבינה (100)

 

ביניים: (מפוזר)

3 אנרג'י (90+ 90+ 100) וואט דה פאק, מה נסגר איתי?

חצי פומלית (60)

פיצוחים - רגע של חולשה, דמאט איתי. (200)

 

צהריים:

פסטה פסטו (350)

 

ועוד יש לפני ארוחת שישי - שאין לי סיכוי לוותר/להתחמק/לא לאכול בה.

 

 

סה"כ עד עכשיו - 1190   !!! וואט דה פאק?!! משהו כאן לא בסדר!!

 

איך יכולתי???  אני בכלל לא מרגישה כאילו אכלתי כל כך הרבה!!, ולא אכלתי אפילו את הסנדוויץ' שהכינו לי לבית ספר!

אוי גאד. אני מרגישה נורא.

ואין לי כוח לעשות ספורט! כלום. אני סופר מותשת מאתמול!..

 

מה עושים במצב כזה???

אוווףף בא לי למות!! שמנהההה

 

נכתב על ידי הנורמאלית ששאופת לפחות , 25/11/2011 15:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



210 קלוריות!


רצתי. פעם שלישית השבוע. כל כך גאה בעצמי.

 

3.5 קילומטר!

 

של הליכה-ריצה

 

בחצי שעה!

 

בחישוב מהיר זה כ- 210 קלוריות.

 

לצערי הרב.. חזרתי הבייתה ולא יכלתי להתאפק.

הייתי רעבה נורא.

 

פרוסת לחם אחת עם כבינת סימפוניה זיתים 5% (100-120)

+

גרנולה בר של פיטנס (100)

 

מה שאומר שהכנסתי חזרה לגוף את כל הקלוריות האלה בכל מקרה..

ודווקא תכננתי לא לאכול אחרי הריצה, כמו שלא אכלתי אחרי הריצה ביום שלישי.

 

אני מוטשת. אין לי כוח להקליד, אין לי כוח להשאיר את העיניים פקוחות, אין לי כוח לסגור את האור ולשים את הלפטופ על הרצפה.

אני כל כך תשושה.

כל כך התאמצי.

היה לי כל כך קשה.

כל כך פאקינג קשה.

 

מקווה להיכנס כבר לכושר..

 

לילה טוב(=

 

 

אוגרת כוחות למחר 3>

נכתב על ידי הנורמאלית ששאופת לפחות , 24/11/2011 21:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




בוקר: כריך (200)

ביניים: עגבנייה (20) נייצ'ר וואלי (180)

צהריים: אורז, שקשוקה ולחמניה (400)

ערב: X

 

סה"כ - 800 קלוריות.

 

יוצאת לריצה.

נכתב על ידי הנורמאלית ששאופת לפחות , 24/11/2011 18:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




בוקר: פרוסה עם מיונז ופסטרמה (125)

ביניים: כריך (200),

צהריים: פסטה בולונז (300)

ביניים: קצת פיצוחים ושוקולד. (400)

ערב: חביתה, סלט, פרוסה עם מיונז ופסטרמה (300)

 

סה"כ: 1325 קלוריות. פאק.

 

הרשתי לעצמי יותר מידי. כנראה בגלל שרצתי אתמול. אבל זה עדיין לא בסדר.

אני חייבת לישות עם זה משהו.

 

הלכתי היום קילומטר בערך. אולי פחות אולי יותר.

הליכה רגילה עד מהירה. מהבית לחוג ובחזרה. נראה לי שזה קילומטר.

 

הידעתם שעל כל קילומטר שאתם הולכים/רצים אתם שורפים את מספר הקלוריות שלכם?

 

נגיד -אני מקווה ממש ממש שאני שוקלת 60 ולא יותר, לא נשקלתי הרבה זמן..

 

אז אם הלכתי קילומטר - שרפתי 60 קלוריות.

אם שני קילומטר - 120 קלוריות.

וכך הלאה.

 

מגניב, נכון?

 

אז יש מצב ששרפתי היום 60 קלוריות, אולי קצת פחות, אולי קצת יותר..

זה עדיין כלום יחסית למה שהכנסתי, אבל לפחות עשיתי משהו><"

 

ואני נכנסת למידה 36 P:

 

אבל זה רק בזוג מכנסיים אחד.. זה לא אומר כלום. וגם זה לא משהו.. כי זה לוחץ נורא.

 

מחר ריצה! מקווה שיהיה לי כוח, ואם לא אז בשישי.(=

יש לי פארטנר לריצה. איזה כיף ליP:

שונאת לרוץ -.-

 

לילה מקסים מלא בחלומות טובים!

 

 

נכתב על ידי הנורמאלית ששאופת לפחות , 23/11/2011 22:50  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מידה 36!!


או מי גודנס!!מכנסיים מכיתה ח'. הפסקתי ללבוש אותן ממש מזמן (כיתה ח' /ט') כשהן נהיו קטנות עליי.

 

 

או מיי גאד!!  נכנסת - מכנסיים - 36- פאקינג 36!!!!

 

נכון, לא הכי נוח, נכון.. צמוד עד הסוף, לוחץ, אבל נכנסת!! ויש צמיגונים קטנטנים שבקושי ניראים(=

 

OMG!

 

עוד שבוע אמדוד אותן שוב. בתקווה שהן יהיו פחות צמודות(=

נכתב על ידי הנורמאלית ששאופת לפחות , 23/11/2011 17:52  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  הנורמאלית ששאופת לפחות

בת: 30




הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , האופטימיים , בריאות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנורמאלית ששאופת לפחות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנורמאלית ששאופת לפחות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)