http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950יומן אישי. החוויות, השמחות, הקשיים והפרעות האכילה שלי. היומן שלי. זה קל לשאוף ליותר. אבל עוד יותר קל לשאוף לפחות.heCopyright 2026 הנורמאלית ששאופת לפחות. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13872018<div align="right" dir="rtl">לא. לא רעבה. היום הלך נפלא. שתיתי עד כה 6 ספלים של לימונדה. 3 ספלים של תה נענע.הרעב התחיל לחלחל מעט רק עכשיו. אבל אני לא אשבר.אני אכין לי ספל לימונדה. ואז אשתה ספל תה נענעולפני השינה אשתה את התה הטיבטי. ואלך לישון. ולא אהיה רעבה.ומחר בבוקר אתחיל הכל מהתחלה. כל ההתאפקות. וההתעלות. וההתמדה.</div>Tue, 06 Aug 2013 22:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (הנורמאלית ששאופת לפחות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13872018http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752950&blog=13872018http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13871704<div align="right" dir="rtl">בקושי עברה חצי שעה משתיית מי המלח ופתאום, נתקפתי בשרשרת שלשולים, משהו לא מהעולם הזה.. (סליחה על הגועל.. אבל אני חייבת להזהיר, כי במאמרים שקראתי, זה לא היה כתוב בשום מקום..)כנראה כתוצאה מהתה הטיבטי של אתמול בלילה והמי מלח של היום.. כי אתמול אחרי המי מלח לא היה לי, אבל לא שתיתי יום קודם לכן תה טיבטי בלילה, כפי שנדרש ממני. אחרי השלשולים היה לי כאב בטן נוראי. לא יכלתי לעמוד. בערך ב 2 החלטתי להכניס משהו לפה, הדבר האחרון שרציתי אבל החלטתי שזה עשוי לעזור. אכלתי אבטיח ופירות יער. זה עשה את שלו, ועכשיו כבר קרוב לשעתיים וחצי אני בלי כאבי בטן. שתיתי כבר 3 ספלי לימונדה. מרגישה גאה בעצמי.(= בנוסף אני שותה את ספל תה הנענע השני שלי היום. הייתי בשירותים היום כל כך הרבה פעמים. זה לא נורמאלי.</div>Tue, 06 Aug 2013 16:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (הנורמאלית ששאופת לפחות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13871704http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752950&blog=13871704http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13871432<div align="right" dir="rtl">בוקר, התעוררתי בקושי רב. עייפתי מאוד אתמול. שתיתי כבר את הליטר מי מלח. הצלחתי לעשות זאת די מהר, בלי להתמהמה יותר מידי.קצת מתערבלת לי הבטן. כואבת. מרגישים שהמלח עושה משהו. הכנתי כבר שני ספלים - אחד תה נענע, אחד לימונדה. כרגע אני לא יכולה להכניס שום דבר לפה, אני מפחדת להתפוצץ מרוב נוזלים, אבל אחר כך אשתה..החלטתי שאני לא מוותרת הפעם. בשביל מה קניתי את כל החומרים האלה?2 שקיות לימונים, מייפל סוג Bסופר יקר, חבילה של 90 שקיקי תה טיבטי.. בשביל מה שתיתי עד כה כבר 2 ליטר מי מלח?!זהו, הפעם אני עושה את זה. עשרה ימים ברבאק. בלי לוותר לעצמי. ואני מקווה שהם יניבו תוצאות.</div>Tue, 06 Aug 2013 10:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (הנורמאלית ששאופת לפחות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13871432http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752950&blog=13871432http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13871181<div align="right" dir="rtl">כתוצאה מכשל מערכתי הפסקתי את הצום. מערכות גופי הפסיקו לתפקד. פתאום נהייתי עייפה ומסוחררת, נטולת כוחות לגמריי. ישנתי שנ"צ, אמא העירה אותי, ולאחר כשעה וחצי נרדמתי שוב על הספה הפעם לכמה שעות. כשהתעוררתי הרגשתי איום. החלטתי לאכול ולספק לגוף קצת אנרגיה. זה עזר. החלטתי לשתות תה טיבטי בטענה שאולי או יפצה על האוכל. אני לא מתחרטת שאכלתי. זה היה נחוץ. סה"כ הכנתסתי לפי היום - חצי ליטר מיםליטר מי מלח - נורא ואיום..כוס לימונדה אחת - חריף בטירוף..2 כוסות תה נענע2 כוסות תה טיבטי2 פרוסות עוגהכוס אבטיח2 פרוסות לחם עם ביצה חרדל ומיונזמעט תמרים ואגוזיםעשיתי הליכה בבוקר של 3 קילומטרים בערך ואולי אפילו יותר מסופר לסופר..אני עם כיווצי שרירים מאתמול - התחלתי לעשות קצת התעמלות וזה.. עכשיו אני שותה כוס תה טיבטי (שניה להיום) ומחר אתחיל מהתחלה. במידה ומחר גם ארגיש רע ונטולת כוחות סימן שזה מהצום ניקוי הזה. מה שאומר שאפסיק אותו.</div>Mon, 05 Aug 2013 23:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (הנורמאלית ששאופת לפחות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13871181http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752950&blog=13871181http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13870571<div align="right" dir="rtl">התעוררתי ב 11, סידרתי את החדר מהר מהר כי באה מישהי לראות את הבית וירדתי למטה. פתחתי את המקרר, נגעתי בה, ואז שניה לפני שהיה מאוחר מידי נזכרתי - היום היום הראשון. הרחקתי את היד מהר מהעוגה וסגרתי את המקרר. התלבשתי ויצאתי למסע קניון מצרכים. עברתי בשלושה סופרים ברחבי היישוב במשך בערך שעתיים. אריזה שכתוב עליה פילפל קאיין לא מצאתי, קניתי פלפל אדום חריך גרוס - אני מקווה שהוא פלפל קאיין. מייפל סוג B גם היה ממש קשה למצוא.. חזרתי הביתה מוטשת, מזיעה, זקוקה נואשות למקלחת וצמאה... שתיתי חצי ליטר מים - מה שמסתבר עכשיו כטעות חמורה, כי יש לי ליטר מים מלח שלם לשתות עכשיו!חצי כבר שתתי בקושי רב. זה אחד הדברים הדוחים. אני מכינה עכישיו את החצי ליטר השני. בעע. מקווה שזה יעשה יותר קל עם הזמן. אז -לימונים - מייפל סוג B - מלח - פלפל קאיין - ? אולי, נקווה שמספיק טוב.. תה צמחים משלשל -טיבטי - את התה לא מצאתי בסופרים, רק בסופרפארם. המוכרת המליצה לי לא לצרוך אותו בטענה שהוא עושה כאבי בטן חזקים ועלול להיות ממכר. היא המליצה על סיבית תזונתיים פייבר - אלה שיש להם עכשיו פרוסומות, שהם נמסים במים.החלטתי ל</div>Mon, 05 Aug 2013 13:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (הנורמאלית ששאופת לפחות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13870571http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752950&blog=13870571http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13869964<div align="right" dir="rtl">החלטתי להתחיל מחר. האתר הזה http://golovaty.com/?p=79שכנע אותי. אני מקווה שיהיה במגה בעיר את כל המצרכים שאני צריכה - מלח ים ללא תוספת יוד, מייפל סוג B, לימונים, פילפל קאין - אדום חריף באבקה, תה צמחים משלשל טיבטי.אם לא יהיה במגה אלך לסופר הרחוק יותר ואם שם לא יהיה אבקש אר הצהריים שיסיעו אותי לניצת הדובדבן, מה שאומר שאתחיל את הדיאטה רק מחרותיים. </div>Sun, 04 Aug 2013 21:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (הנורמאלית ששאופת לפחות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13869964http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752950&blog=13869964http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13824504<div align="right" dir="rtl">אוף אוף אוף ואוףהלכתי לאיבוד לגמריי. התפזרתי לכל הכיוונים. הפסקתי לעשות ספורט. הפסקתי לאכול נכון. חזרתי להקיא. שכחתי. הרסתי את ההתחלה שבניתי.הנשף עוד 5 ימים. קניתי שמלת ערב שחורה קלאסית. אני ניראית בה טוב. אבל אני יכולה להראות כל כך הרבה יותר טוב.אני מרגישה נורא נורא שמנה. בייחוד אחרי שכל היום אכלתי והקאתי.סיני, עוגת גבינה שהכנתי עם אבא, ואז אחרי שחזרתי ממסיבת סיום של אח שלי אכלתי עוד פרוסת עוגה ואת ה 2 כפות אורז מטוגן שנשארו מהסיני ו2 פרוסות עם טחינה גולמית ודבש. וכמעט עוד פעם הלכתי להסתגר בשירותים ולהקיא. ועצרתי את עצמי. זה דרש כוחות איפוק ושליטה.. אבל עצרתי את עצמי.ואני לא יודעת אם אני שמחה על שלא הקאתי אפילו.. אני מרגישה כל כך נפוחה וכל כך שמנה.. אני רוצה לשרוף את כל השומנים האלה.. פשוט לעשות ריצה בלתי פוסקת ולהרגיש אותם נשרפים ונעלמים לי מהגוף...אני רוצה להיות מוצקה. וארוכה. ופחות מקומרת. ולהיות גאה. ולהשוויץ בגוף שלי. ולהפסיק לדאוג...מה בכלל חשבתי לעצמי?אין! למה לחם? למה סיני? מטוגן?? ולמה כל כך הרבה מכל דבר? אני מגזימה בהכל פשוט! בפירות, בקולה! לחשוב שהצלחתי להפסיק עם קולה! מה ק</div>Sun, 23 Jun 2013 00:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (הנורמאלית ששאופת לפחות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13824504http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752950&blog=13824504http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13811812<div align="right" dir="rtl">בהתייחס לתגובה ללא שם שקיבלתי בפוסט הקודם "למה שלא תיקחי את עצמך כבר ביידים ותלכי לדיאטנית לפני שיקרה משהו בלתי הפיך שלא תדעי מאיפה הוא בא לך בכלל" או משהו בסגנון אספר סיפור.לפני מספר חודשים קבעתי תור לדיאטנית בקופה. התור הקרוב ביותר היה בעוד יותר מחודש ממועד קביעת התור עצמו.חיכיתי ופיתחתי מלא ציפיות. שההקאות יפסקו, שאני ארזה, שהיא תיתן לי תפריט דיאטה נורמאלי שיעזור, שיהיה אחרי מעקב, ושיהיו פגישות קבועות כל כמה זמן כדי לעדכן, לשפר וכו'. חשבתי שאקבל מתכונים, ושזה אשכרה יעזור לי!הגעתי מלאת ציפיות.הדיאטנית הייתה נחמדה מאוד. רזה.שאלה אותי אינספור שאלות על הרגלי האכילה שלי. על סדר היום. ולמרות כל השאלות היא לא שאלה מספיק. הייתי נורא נבוכה. היא שקלה אותי ומדדה את גובהי. 61 על מטר שישים ושש.בסופו של התהליך הפורמלי המייגע היא לא חידשה לי שום דבר. לא סיפרה לי שום דבר שלא ידעתי לפני הביקור. יצאתי מהביקור ללא ידע חדש וללא מוטיבציה.היא הדגישה את חשיבות החלבונים ועודדה אותי לאכול יותר פחמימות. היא המליצה על ביצה פעם ביום ועל פעילות גופנית. היא לא הסכימה לתת לי תפריטים בטענה שאני במשקל תקין ולא צריכ</div>Tue, 11 Jun 2013 21:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (הנורמאלית ששאופת לפחות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13811812http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752950&blog=13811812http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13811232<div align="right" dir="rtl">הדוגמניות רזותהחברות שלי רזותהאחים שלי רזיםאבא שלי רזההכלבות שלי רזותאנשים בכל מקום רזיםלמה אני לא יכולה גם להיות רזה?למה זה כל כך קשה?ראיתי אבודים היום, ישבתי בישיבה מזרחית, ופתאום אני קולטת כמה שומן יש לי בירכיים! בחיבור בין הרגליים לטוסיק.כמה סימני מתיחה, כמה שומן. כמה שומן. למהה?אני אוכלת בריא, אני עושה ספורט, אני לא אוכלת ג'אנק, ובמידה שאני חוטאת אני מקיאה את זה גם ככה.. אז איך זה פאקינג יכול להיות שאני כזאת שמנה?איך זה שאנשים כל כך רזים?(ואל תגידו "מטבוליזם" ו"גנטיקה טובה" ו"מבנה גוף" כי זה פשוט לא מעניין אותי. אני יודעת כבר......)</div>Tue, 11 Jun 2013 14:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (הנורמאלית ששאופת לפחות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13811232http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752950&blog=13811232http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13809039<div align="right" dir="rtl">אנו נמצאים בתחילתו של שבוע חדש, והחלטתי שזה אחלה טיימינג שבעולם לסכם את השבוע שעבר עליי בקצרה.השבוע הזה לא היה מוצלח במיוחד מבחינת השאיפה לאורח חיים בריא ותזונה נכונה. (אני מנסה כמה שפחות לקרוא לזה דיאטה)היו לי בולמוסים, היו הקאות, היו ימים שפשוט לא הפסקתי לאכול במודע.למשל ביום שלישי אמרתי לעצמי "לא נורא, זה יום כזה, מחר יהיה אחרת" כאילו פשוט באמת לא יכלתי לשלוט בזה, למרות שהכל היה במודע. הייתי מודעת לעובדה שאני אוכלת מלא מרוב בטלה. אבל לא היה לי כוח להתנגד לעצמי.יום לאחר מכן הייתה לי מסיבת סיום י"ב. התעוררתי מאוחר, אכלתי ארוחת בוקר בריאה. התבטלתי רוב היום ואז תפסתי את עצמי בידיים ויצאתי להליכה.עשיתי 5 קילומטר. הידד! ואז ישר הייתי צריכה להתקלח ולהתארגן ולעוף למסיבת סיום.הכל היה מאוד אינטנסיבי החל מהריצה, -ריצה-מקלחת-איפור-טרמפ-חזרות גנרליות-מפגש אחרון הורים~מחנכת-טקס סיום-מופע סיום-זיקוקים-אפטר בבר-בורגר...לא נשברתי. הייתי נחושה בדעתי לא לטחון המבורגרים וצ'יפס ב12 בלילה. גם הייתה לי איזו תחושת סיפוק קטנה ושטנית על כך שלא אכלתי כמעט כלום באותו יום. מעין צום שכה שלא רציתי לשבור. למרות שא</div>Sun, 09 Jun 2013 12:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (הנורמאלית ששאופת לפחות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=752950&blogcode=13809039http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=752950&blog=13809039