אני רוצה לפתוח בערב טוב, וסוף שבוע ניפלא לכולם!
אחרי הפוגה של יומיים-שלושה ניראה לי, - החלטתי להציץ בבלוג.
לא עדכנתי כי לא היה כל כך מה. אכלתי רגיל, הרגשתי רגיל, הייתה עדיין שמחה על ההרזיה..
ועכשיו פתאום בום. אני מרגישה שוב נורא.. נורא עם הגוף שלי.. ולנוראיות הבלתי פוסקת הזאת מתווסף גם מבחן עוד יותר נוראי במתמטיקה מחר.
ובקושי למדתי. אני לגמריי נכשלת. בא לי לבכות.
אבל בעיקרון, אם לא הייתי קוראת תגובות ורואה את התגובה ש-LoveNO המתוקונת (שממש תודה על התגובה! היא התקבלה בחיוך רחב ומעודד - עם נקודה באמצע של ה"ו") בכלל לא הייתי טורחת לכתוב פוסט, כי אני פשוט סופר עייפה ביומיים האחרונים וכל מה שבא לי זה לבהות ולבכות.
אבל היא כתבה לי שהיא הסתכלה בבלוג שלי, ומכל מה שהיא קראה וראתה -
היא טוענת נחרצות שבכלל - אין לי הפרעות אכילה טהדהדהדם!
O:
משועשעת פלוס פלוס מהתגובה החביבה - עברתי לתגובה מיתחת.
תגובה מסינדרלהO: שלא הייתה פה כבר חודשים.
היא הגיבה לתגובה המשעשעת..
איזה מעשה נחמד! כל כך נחמד שהחלטתי לעשות גם בעצמי!
אז זאת תגובתי אלייך, מתוקה - (הקטע הבא הוא המשך לתגובה עצמה)
ENJOY!
הפרעות אכילה זה מתי שיש לך - הפרעות- באכילה -
וזה יכול להתבטא בהמון דרכים.
במעשים קיצוניים, במעשים פחות קיצוניים, במחשבות, בניסיון לבצע מעשים קיצוניים גם אם נכשלים, ברצון לשנות- גם אם בסוף לא הולך..
ואת יודעת משהו, הפרעות אכילה -כשאני חושבת על זה- זה ממש לא רק בקטע של אנורקסיה - כמו שאת בטח חושבת.. זה גם בקטע של חוסר שליטה על מה מכניסים לפה, על רעב בלתי מרוסן, על אכילה מתוך שיעמום, על אכילה לא שיגרתית.
כל אלו הם גם סוגים של הפרעות אכילה. מהצד השני של המטבע.
מהצד של השמנת יתר
את מתכוונת לזה שאני לא אנורקסית.
נכון?
ואני לא. אני מודה, ואני שמחה ששמת לב, כי אני לעולם לא אשאף להיות כזאת.
אבל כן, אני מניחה שיש לי הפרעות אכילה, כמו לכל אחד ואחד בעולם הזה. זה נורמאלי.
אני רוצה לשנות את זה, אני רוצה להיות בשליטה על הגוף שלי. אני רוצה להיות שלמה עם עצמי.
ובשביל זה פתחתי את הבלוג.
נכון, הוא לא בלוג דיכאוני עם תמונות טינספו, ומטרות בלתי נתפסות, וסיפורים על משלשלים ועוד קצת דיכאון,
הוא ציבעוני ושמח כמוני - ביום טוב,
הוא מלא בכשלונות
אך משובצות בו הצלחות קטנות.
אני אופטימית, אני עוד אהיה מושלמת.
יום טוב(=
כינוי:
הנורמאלית ששאופת לפחות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
