שניה אחת אני מרגישה סקסית מתמיד וכשהיא חולפת אני שבה ומרגישה קובבה שמנה ומכוערת.
אתמול בלילה מדדתי מכנסיים והעולם ניראה טוב יותר ועכשיו כאילו כלום לא קרה.
כן רזיתי, כן אני מרגישה, כן הבטן קצת יותר שטוחה.
שלחתי את כל המכנסיים שלי לכביסה, כדי שיתכוצו ואני אוכל לאמוד באמת כמה רזיתי.
עדיין בכולם אין צמיגים, אבל הם ניראים פחות טוב..
ובכל המכנסיים הכי גדולות שלי (שחרשתי עליהן מאמצע שנה שעברה כי השאר היו קטנות/לוחצות טיפה) גדולות, גם אחרי כביסה(=
ואיך שהוא עדיין אני מרגישה קובבה.
בוקר: פרוסה עם מיונז ופסטרמה.(90)
ביניים(בצ'פר): 2 פרוסות עם פסטרמה, מיונז וירקות.(190)
צהריים(בצ'פר): גביע יוגורט עם גרנולה(200)
ביניים(ארוחת צהריים): אורז עם בולונז - מנה גדולה. (360?)
ערב: מתכננת על כלום. הולכת למסיבה - צריכה להיזהר.
סה"כ- 840.
יש לי שלשולים כבר משלשום בערב. בחיי שעדיין רואים איך האוכל ניראה כשהוא נכנס לפה.
זה התחיל לפני שבוע וקצת, בחופשת סוכות - הייתי חולה עם הקאות ושילשולים. סיפרתי, נכון?
ועז הייתה הפוגה של שבוע - כשהייתי בטיול, ועל הרגע שחזרתי הבייתה זה שוב התחיל.
אני מפחדת שבגלל זה אני מרזה, וכשזה יגמר אני אעלה שוב במשקל...
נקווה שלא.
אה, ונקודה חשובה להבהיר: לא נגעתי מעולם בחיי במשלשלים!!
ולנקודה נוספת בכיוון שונה לחלוטין:
הפסקתן כמעט לגמריי להגיב. בדר"כ לא אכפת לי. בבלוגים אחרים ודברים נוספים שאני עושה בחיי היום יום לא אכפת לי שאנשים לא מתפעלים ממה שאני עושה וממה שיש לי להגיד, לא אכפת לי שהם לא מגיבים אפילו.
אבל פה זה שונה, פה זה עזרה, זה מוטיבציה, זה נותן תחושה טובה שאני נזקקת לה באמת.
אני יודעת שזה קשה, אבל תרדו טיפה למטה, תקלידו איזה מילה טובה, ביקורת, או הערה, כי פה זה באמת חשוב(=
יום קסום לכולכן!
אוהבת, הנורמאלית.
כינוי:
הנורמאלית ששאופת לפחות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
