למען האמת, הייתי רוצה לפתוח את השבוע החדש באמת בטוב ולהתעלם מכל מיני אנשים קטנים שכל רצונם האומלל הוא להעכיר לי את אווירת השבוע החדש.
אז אני נאלצת לזרוק עליהם כמה משפטים, כי כל הקטע של בלוג זה לשתף, אז..
בכל אופן, טוקבוקס. כולם יודעים מה זה, נכון? סוג של מירס באייפון (שולחים הודעות קוליות). בקיצור, לפני שעתיים אני פותחת הודעה שקיבלתי מאיזשהו מוכה גורל אומלל, חסר טיפה של כבוד לעצמו ולאחרים. מדובר באפס שאין לי אפילו חצי דיבור איתו (אני מחדדת!), אך בכל זאת היה חשוב לו לשלוח טוקבוקס עם מטרה ישירה-לפגוע בי.
מה שהסמרטוט לא יודע הוא, שלזרוק לי כמה מילים מעליבות היו פוגעות אולי אם הוא היה איזשהו משהו בעל ערך וחשיבות בעיניי. אבל אין לו שום ערך או חשיבות בעיניי, כך שהוא יכול לקפוץ לי בזיגזג.
למה בכל זאת הקדשתי את הפוסט הזה לסחבת רצפה הנ"ל? כדי להדגיש עד לאיזו רמה אנשים מסוגלים לרדת, מסיבות שלא מובנות לי ושכנראה לא אבין אף פעם.
אני רק יכולה לשער שמדובר באדם שאו שיש לו חברים סוג ז' מסריחים ששולחים דברים כאלה מאצלו, או שמדובר בסתם אדם ממורמר, או שמדובר בחלאת אדם בכיינית עם אגו מקלקר שפשוט נורא, נורא נפגע ממני ביום מן הימים. או גם וגם וגם. חחח, הוא דיבר על המראה שלי. אני מרשה לעצמי להעיד שאני בחורה יפה מאוד, לדעת רבים, כך שאין לי ספק שללכלך על המראה שלי סתם כך, כי אי אפשר.
הייתי רוצה להגיד לגברים ו/או נשים מסוגו של אותו המסכן מעורר הרחמים, שללכת בדרך כזו רק מראה על חולשה עצומה ועל טמטום מגוחך.
גט א לייף, יא אפס!
עדכון - 21:50
חחחחחחח, בסוף יצא לי ניחוש מוצלח, מדובר באיזה סמרטוט אפס ערס בשקל שחולה לי על התחת מכיתה ב' (סתם, אבל מקרקר אחרי משנה שעברה ומקבל דחיות על ימין ועל שמאל, נפנופים בפייסבוק אחרי מלא הצעות חברות ואינבוקסים!) חחח כמה פתטי, מאמי.. מה יש, לא יצאתי לך מהראש עד היום? אומלל. כאפות. פתאט.
בננות, קבלו עצה לחיים, כנראה הכי טובה שאוכל להעניק לכן....
תתרחקו מערסים! חחחחחח