http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329whisper words of wisdom, let it beheCopyright 2026 JustBar_. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=13358946<div align="right" dir="rtl">היי, תכף מתגייסת. באתי רק להגיד שלום.</div>Tue, 10 Jul 2012 17:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustBar_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=13358946http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=748329&blog=13358946http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12651623<div align="right" dir="rtl"> רציתי לכתוב לעיתון, אז זה קטע שכתבתי כדי לשלוח כדוגמא: "גבר החלומות". מי זה גבר החלומות הזה שכולן מצפות לו?האם הוא גבוה? האם הוא נמוך? האם הוא יפה? מעט או הרבה? האם הוא עונה על הציפיות של כולנו? או לפחות של רובנו?הפנטזיה של כולנו מבוססת על אותו ביטוי, זה שנאמר תמיד בחצי אמונה-חצי גיחוך. כולן מייחלות ל"אביר על הסוס הלבן".לא עדיף איש עסקים על פורשה בוקסטר שחורה? או לפחות שיהיה נדיב מספיק כדי לקנות לך אחת כזו?כמה מוצלח צריך להיות גבר החלומות?לכמה מאתנו מספיק פשוט גבר פשוט, מלא בפשטות, שאוהב דברים פשוטים, ועושה דברים פשוטים? שאין לו שום דרישות, שאלות, טענות ומענות כלפייך? שמוכן לקבל אותך, את כל כולך, ככה, כמו שאת. וגם אם אין לו סטפות בבנק, וגם אם הוא לא אחד להשוויץ לחבר'ה, גם אם הוא לא מושלם, גם אם הוא סתם אחד שאוהב אותך? האם זה מספיק? זה הוא? זה האחד? לא בטוח.לבחורות מסויימות יש דרישות של מעבר לסתם אהבה טוטאלית שגורמת לכל מתבונן למלמל "הווווו..." למראה הזוג המאוהב (עד כלות הלב והנשמה, שמצהיר בכל רגע נתון שהוא מוכן למות זה למען זו, שמתנשק כל 2 דקות ומצייץ בטוויטר בערך אחת לדקה עד כמ</div>Sat, 30 Jul 2011 02:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustBar_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12651623http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=748329&blog=12651623http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12593754<div align="right" dir="rtl">קריאה חובה לכל בחורה. </div>Fri, 01 Jul 2011 16:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustBar_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12593754http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=748329&blog=12593754http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12572567<div align="right" dir="rtl">מישהו יכול לתת כמה טיפים טובים לטסט? תודה מראש.....</div>Tue, 21 Jun 2011 18:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustBar_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12572567http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=748329&blog=12572567http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12572550<div align="right" dir="rtl">אהבתי לא תער,היא לא תפצע אותי.</div>Tue, 21 Jun 2011 18:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustBar_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12572550http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=748329&blog=12572550http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12566805<div align="right" dir="rtl">היו לי היום כמה לבטים לגבי הגיוס לצה"ל. עוד שבועיים יש לי את "יום המאה" ואני לחוצה ומאוד מפחדת. חשבתי להצהיר שאני דתייה, כי סוף כל סוף אמא שלי קיבלה זאת בהבנה והבטיחה לא להפריע (היא נורא בעד שאתגייס). אני כל כך גרועה בשקרים ולמי יש כוח להתחזות לדתייה. חוץ מזה, אני עלולה לצאת קירחת משני הכיוונים, גם שלא יאמינו לי וגם להיות מואשמת בניסיון השתמטות ולקבל תפקיד חרא בסופו של דבר ובקיצור לצאת צ'יפס. יש לי לא מעט בעיות שמונעות ממני את הרצון להתגייס ובבסיסן, העובדה שאני מפונקת ברמות קשות. מצד שני, הגיוס יכול ליצור בי את השינוי שכל כך יועיל לי. אני מתגייסת מאוחר יחסית, בגיל 18 וחצי, ולכן גם אשתחרר מאוחר. ואני רוצה להספיק כל כך הרבה ומהר והחיים האלה נראים לי כל כך גדולים ולא ברורים. משתגעת. בסופו של דבר החלטתי פשוט לזרום עם זה. ויהיה מה שיהיה. חוץ מזה, עלו כמה אפשרויות למעשיי בחיים, בעודי לומדת באוניברסיטה העברית איזה משהו נחמד, אוכל להיות ברמנית, לשכור דירת סטודנטים, לכתוב לאיזשהו עיתון כפי שתמיד רציתי. אולי. לעת עתה, פשוט נחייה. לאב יה</div>Sun, 19 Jun 2011 01:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustBar_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12566805http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=748329&blog=12566805http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12566166<div align="right" dir="rtl">למען האמת, הייתי רוצה לפתוח את השבוע החדש באמת בטוב ולהתעלם מכל מיני אנשים קטנים שכל רצונם האומלל הוא להעכיר לי את אווירת השבוע החדש.אז אני נאלצת לזרוק עליהם כמה משפטים, כי כל הקטע של בלוג זה לשתף, אז..בכל אופן, טוקבוקס. כולם יודעים מה זה, נכון? סוג של מירס באייפון (שולחים הודעות קוליות). בקיצור, לפני שעתיים אני פותחת הודעה שקיבלתי מאיזשהו מוכה גורל אומלל, חסר טיפה של כבוד לעצמו ולאחרים. מדובר באפס שאין לי אפילו חצי דיבור איתו (אני מחדדת!), אך בכל זאת היה חשוב לו לשלוח טוקבוקס עם מטרה ישירה-לפגוע בי.מה שהסמרטוט לא יודע הוא, שלזרוק לי כמה מילים מעליבות היו פוגעות אולי אם הוא היה איזשהו משהו בעל ערך וחשיבות בעיניי. אבל אין לו שום ערך או חשיבות בעיניי, כך שהוא יכול לקפוץ לי בזיגזג.למה בכל זאת הקדשתי את הפוסט הזה לסחבת רצפה הנ"ל? כדי להדגיש עד לאיזו רמה אנשים מסוגלים לרדת, מסיבות שלא מובנות לי ושכנראה לא אבין אף פעם.אני</div>Sat, 18 Jun 2011 21:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustBar_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12566166http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=748329&blog=12566166http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12565850<div align="right" dir="rtl">צר היה כל כך הייתי אז מוכרחלפרוש כנפיים ולעוףאל מקום שבואולי כמו הר נבורואים רחוק רואים שקוף.בן אדם כעץ שתול על מיםשורש מבקשבן אדם כסנה מול השמייםבו בוערת אש.אז דרכי אבדהחיי היו חידהצמא כמו הלך במדבראל מילת אמתשכוח בה לתתלשאת פנים אל המחר.בן אדם...בערה בי אשיצאתי לבקשימים סערתי כסופהשבתי אל ביתילמצוא שאת איתיעד בוא הדרך אל סופה.בן אדם... </div>Sat, 18 Jun 2011 18:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustBar_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12565850http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=748329&blog=12565850http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12565743<div align="right" dir="rtl">כמה יפה היה העולם אם לא הייתה רק דרך אחת טובה ונכונה בכל תחום בחיים לחיות לפיו, כי אלה ההחלטות שגיבשה החברה במשך השנים.למה אנשים לא יכולים לחיות על פי האמרה הידועה "חיה ותן לחיות"? למה אם אתה עושה משהו שנוגד את המקובל, את הנורמה, אז אתה נחשב למוזר ומיד יעוותו אנשים את פניהם בתגובה למעשיך? וגם אם לא, אתה תמיד תרגיש שאתה עושה מעשה שגוי. בעולם מתוקן, זה לא היה קורה. זה לא היה אמור לקרות!!!!מי בכלל החליט מה נכון?מי החליט מה טוב ומה לא טוב? מה יפה ומה לא יפה? מה נכון ומה לא נכון?הרי מדובר בהחלטות כל כך סובייקטיביות וממש לא חד משמעיות, אבל בכל זאת, כך החברה מתנהלת מאז ומתמיד.מי שקובע זה ככל הנראה אנשים חזקים ובעלי סמכות שהעבירו את דעותיהם על הכלל. מי חשב שרצח עם במדינה שהיא לא מדינת עולם שלישי, זה בסדר לפני בוא הנאציזם? היטלר מחליט שזה בסדר אז העולם שותק. דממה. אז זה בסדר.בן אדם ממוצע עם עודף משקל יחייה לאורך כל חייו בתחושת דחייה בשל האנטגוניזם כלפיו מהחברה ומעצמו. מחלות מזעזעות כמו אנורקסיה ובולימיה הפכו שכיחות למדי לאורך השנים בשל החלטת רוב שגויה של החברה.<spa</div>Sat, 18 Jun 2011 17:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustBar_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12565743http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=748329&blog=12565743http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12565459<div align="right" dir="rtl">הדבר הראשון שהייתי עושה הוא:צניחה חופשית. פשוט כי אני חולה על האדרנלין שזה עושה, להרגיש את האוויר, לחתום את החוויה הזו כאחת מחוויות החיים שבלתי ניתן לשכוח. אף פעם. הדבר השני שהייתי עושה הוא:מנוי לתיאטרון. כן, כן. טמון בי אדם איכותי למדי, שלא לומר מעט זקן בנפשו, שמת על האווירה הרגועה של הצגה ישראלית איכותית וטובה, להתלבש בקלאס, לשבת בשורה הראשונה ולהתלהב על זה עד להצגה הבאה. הדבר השלישי שהייתי עושה הוא: לוקחת חודש-חודשיים של חופשה היסטרית בפנטהאוז של מלון חמישה כוכבים באילת. להתחיל לבד ובהמשך להביא איתי לשם חברה כדי להירגע ביחד, לרכל בנחת ולחקוק את החוויה הזו כאחת הטובות. למה אילת? כי אני פשוט מתה על הפשטות של העיר הזאת וגם מרגישה בה קצת בבית. הדבר הרביעי שהייתי עושה הוא: קורס משחק כלשהו, עדיף מבית היוצר של "ניסן נתיב" או "בית צבי". אולי חודשי, אולי שנתי. אבל הייתי עושה את זה ובכיף גדול מאוד. אולי בתחילת הקורס הייתה תופסת אותי מבוכה קלה, אך תמיד הייתה לי אהבה לעולם המשחק, הייתי מתאקלמת מהר מאוד. וזה יקרה יום אחד. הדבר החמישי שהייתי עושה הוא: קעקוע. כמובן שזה לא תלוי רק בזמן</div>Sat, 18 Jun 2011 15:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (JustBar_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748329&blogcode=12565459http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=748329&blog=12565459