עִ י פָּ רּ וֹּ ן - וְ מָ חַּ קְ .

" זה איוון, אבא" הגבתי. "או.קיי" אמר במבט מוזר .. "הוא איתך?" המשיך.

"כן, זה בסדר אבא?" שאלתי במבט מתחנן. "כן בטח." אמרת ברצינות.

"אני יכול לקחת לך אותה לרגע, נכון?" פנה אבא את מבט לאיוון, הוא הנהן ..

ואבי משך אותי כמה צעדים רחוק יותר מאיוון. "מה את חושבת שאת עושה עם עצמך?"

שאל כעוס."אתה לא שמח לראות אותי ככה?" אמרתי במבוכה..

"הוא מעודד אותי, טוב לי איתו" כמה שהוא הקשה אותי באותו הרגע, כ"כ כאב לי.

"שלללווםם" שמעתי קול מוכר מתקרב, הסתובבתי והיא שלפה ידיה לחיבוק, 

אוך כמה שלא חיכיתי לך.. שיהיה. נתתי לה חיבוק משכנע "כמה זמן .." אמרתי.

"לא השתנת.." אמרתי מהססת "חוץ מ..חצקון חדש שהופיע לך על האף" 

באותו רגע כמה צחקנו .. זאת בדיחת ילדות שלנו. כמה שאני שונאת אותה ובאותה

מידה גם אוהבת. היא תמיד הייתה יותר יפה ממני, עיינים שחומות-דבש, שיער

חלק עד לכתפיים, משלים את תווי פניה, חיוך רחב שיניים, שפתיים דקיקות ועדינות.

"אבל את השתנת .." אמרה מצחקקת. "גבההת" אמרה בזלזול מצחקק.

גלגלתי עיינים מחייכת חיוך רחב "תודה" אמרתי בין שיניי. 

"הזמן להכנס לחדרים ולהחליף בגדים, בנוות." אמא אמרה בקול מין ילדותי מצחיק כזה.

ניפנפתי לאיוון באות שיבוא אחריי, ועליתי במדרגות במהירות בוחנת את הדלתות,

מחפשת את חדרי, הוא היה האחרון, מיהרתי בריצה עדינה. פתחתי את הדלת

ולא יכולתי שלא לעמוד בזה .. הריח הישן שלוש שנים שלא הייתי כאן. "חדר יפה, שלך?"

תקע אותי איוון, "לא אני סתם עומדת פה.." סיננתי בציניות. נכנסתי לפתוח חלון היה כ"כ

מאובק וחנוק. "אז כמה זמן לא היית פה?" שאל, מתיישב על מיטתי. " שלוש שנים"

אמרתי נאנחת .. הבטתי בו, הוא היה שקוע במשהו, מנסה לחפור בפנים "אהה" הוציא -

מפיו. נראה שמצא את "הזהב". הבטתי בו במבט שואל. "אז.. למה עזבת את הבית?"

שאל מסוקרן. "עוד לא אמרתי לך?.."נאנחתי והסתובבתי לארון שהיה מאחוריי לחפש בגדים 

להחלפה. הוא חיכה לתשובה, השקט שרר לו ואני נתקתי אותו, "תראה היה בעיות.."

ניסיתי להסביר לו- מחפשת חולצה שתתפס בידי "משפחתיות?" פלט שואל. 

"לא בידיוק.. אישיות.." הסברתי "אבא שלי רצה שאעבוד איתו בעסק שפתח ..

ואוותר על הצבא כי יכולתי, אבא שלי היה יכול לברר בדרך כלשהי שאקבל שיחרור צבאי"

אמרתי לוקחת נשימה קטנה וממשיכה "החלטתי לפתוח לי שביל אצמאי ולצאת מהבית.."

נאנחתי קלות והורדתי את החולצה זורקת אותה אל המיטה ולובשת חולצת סבא

אפרפה שנטפסה בידי, הורדתי את מכנס הברך. לא התביישתי ממש. הריי זה ממש כמו 

בגד ים ובכלל.. הייתי בבוקסר צמוד וחזייה שחורה. אז פשוט לא הפריע לי. לבשתי

שורט ספורטיבי קצרצר בצבע שחור והסתובבי אל איוון. "אז הבנת?" 

שאלתי משתתקת במהירות. חיוך קטן עלה בי ויצאתי משם בשקט בשביל לא להפריע לו.

"ממש נחמד מצדך" שמעתי קול לא ברור "אבא לא דיברנו על זה כבר?" אמרתי.

הסתובבתי אליו. ונדהמתי "לא חשבתי שתגיע .." אמרתי. והוא רק חייך.

שמחה שקראתם 3 >