<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>עִיפָּרּוֹּן וְמָחַּקְ</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 סּוֹפֵרֶת בּסֲבָּ&quot;םֹ. All Rights Reserved.</copyright><image><title>עִיפָּרּוֹּן וְמָחַּקְ</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941</link><url></url></image><item><title>» פרק חמישי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12634809</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק 5
&quot;מסע במרחביי חיי&quot;





-פתיח-
עוד שבוע שעובר לו.
אז, חידשתי בקטנה את הבלוג ..
כן זה נראה פשוט אבל, ממש השקעתי!
ניסיתי לשלב את הבלוג בנוחות הקריאה והבליטה לעין.
מקווה שנוח לכם (: קריאה מהנה.
שבוע טוב &amp;hearts;
מאירועי הפרק הקודם;

רצתי לאוטו שאיוון כבר הטניע ונכנסתי מנתשפת ומנסה להרגע. &quot;לעזעזל! לאן אנחנו?&quot;
אמרתי מעוצבנת. &quot;תחגרי חגורה אסביר לך בדרך&quot; ענה. כעבור כמה דקות וכבר הינו
על הכביש. &quot;נו אז לא..&quot; לא סיימתי את המשפט. &quot;לביה&quot;ח..&quot; נאנח. &quot;מה למה?&quot;



&quot;לראיין אישה כלשהי..&quot; נאנח שנית. &quot;תגיד, אתה לא נורמלי?&quot; התרגזתי, נשמתי קלות והמשכתי, &quot;חשבתי שעידן כבר בבי&quot;ח!&quot; צעקתי. הוא לא השיב תגובה, היה שקוע בכביש. זה ממש חוזר על עצמו, השקט .. כ&quot;כ מציק. נשמתי בקליקות והתמקמתי בכסא ב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 21 Jul 2011 16:16:00 +0200</pubDate><author>galina1997k@gmail.com (סּוֹפֵרֶת בּסֲבָּ&quot;םֹ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12634809</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746941&amp;blog=12634809</comments></item><item><title>פרק רביעי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12616197</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק 4
&quot;מסע במרחביי חיי&quot;





-פתיח-
מצטערת שזה קצת איחור ביום,
לא נוח לי אבל אתן לכם פיצוי .. פרק ארוך במיוחד (:
שברתי את הראש בשביל הפרק ^^&quot;
אני אישית ממש אהבתי (:
מקווה שתואהבו ושבוע טוב &amp;hearts;
מאירועי הפרק הקודם;
&quot;ממש נחמד מצדך&quot; שמעתי קול לא ברור &quot;אבא לא דיברנו על זה כבר?&quot; אמרתי.
הסתובבתי אליו. ונדהמתי &quot;לא חשבתי שתגיע ..&quot; אמרתי. והוא רק חייך.

~~~

&quot;לא חשבתי שהגישה, כ&quot;כ השתנת אליי.. בחייך!&quot; אמר מושיט לי חיבוק מחייך.
כמה שקוף אשפר להיות, &apos;בחייך&apos; ממש מצחיק.. אוליי הגישה שלך השתנת אליי..
שלחתי לו חיבוק קריר בעודי חושבת איך להפטר ממנו. &quot;או.קי..&quot; מלמלתי מדגישה כל אות,
&quot;טוב אז.. אני חושבת שארד למטה&quot; אמרתי במחשבה מהירה מצביעה בתנועות ידיים לעבר
המדרגות. מירהתי למטה מביטה סביב, &quot;אמא?&quot; קראתי מהססת, &quot;אמא?&quot; חזרתי בעצמי שוב.
&quot;היא בגינה..&quot; שמעתי את קולו שוב .. ברגע ירד לי המצב רוח שהיה בתת שליטה.
&quot;תודה.. קלאוס..&quot; השבתי מסתובבת בחיוך מזוייף, הוא רק החזיר לי חיוך כובש שיניים.
מיהרתי אל עבר הגינה בוחנת את המקום, &quot;אמא.. את פה?..&quot; כשלרגע הבחנתי בזנב המקשקש..
&quot;צ&apos;יקו&quot; קראתי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 12 Jul 2011 02:47:00 +0200</pubDate><author>galina1997k@gmail.com (סּוֹפֵרֶת בּסֲבָּ&quot;םֹ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12616197</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746941&amp;blog=12616197</comments></item><item><title>פרק שלישי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12600425</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

&quot;מסע במרחביי חיי&quot;





-פתיח-
או.קיי - נכון שהיו מעט תגובות .
כמו שאמרתי בפעם הקודמת, זה לא כ&quot;כ משנה לי (:
אבל אני שמחה כל פעם מחדש, וכל פעם מחדש אני מתלהבת .
ובמיוחד הפעם. לא ידעתי שזה באמת ירתק אתכם !
הריי כשאני כותבת אני יודעת את ההמשך, אז אני לא רואה את הכי מרתק,
אבל אני מנסה למצוא את מה שיכול היה לרתק אותי - ואובכן ..
איך אומרים? הצלחתי במשימה . [;
קריאה מהנה &amp;hearts;
מאירועי הפרק הקודם;
&quot;איוון&quot; אמר איוון והושיט לאמי את ידו &quot;איוון גארט&apos; &quot; תיקן את עצמו, ולחץ לאמי את היד. 
אמא שנתה את הבעת פניה.
&quot;גארט&apos; ..&quot; ניסתה ללחוש לעצמה נידהמת. 
ואז פנתה אליו &quot;אתה לא?.....&quot; אמרה מעט בלחץ עיינה נפערו &quot;אתה ה.., ..&quot;
~~~
&quot;טוב אמא מספיק כבר..&quot; אמרתי מגחחת - כעוסה מעט.
הבנתי על מה היא דיברה כבר כשמלמלה את שם המשפחה של איוון,
איון, הבן של הרופא של אמי, היא מתלהבת מכ&quot;כ הרבה דברים.
&quot;איוש מתוקה, את מכירה אותי ..&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 04 Jul 2011 19:59:00 +0200</pubDate><author>galina1997k@gmail.com (סּוֹפֵרֶת בּסֲבָּ&quot;םֹ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12600425</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746941&amp;blog=12600425</comments></item><item><title>פרק שני</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12586083</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
&quot;מסע במרחביי חיי&quot;





-פתיח-
אני ממש לא מאוכזבת מהתגובות, זה לא הכי חשוב.
כן זה באמת יעזור לי, לדחוף את עצמי לכתוב יותר, אבל חשוב לי שתקראו (:
אז, קריאה מהנה &amp;hearts;
מארועי הפרק הקודם;
&quot;אתה מרגיש יותר טוב?&quot; היססתתי מעט.. &quot;כן, במיוחד כשאני איתך&quot; אמר וחייך, קפאתי, 
בההתי בו, נדהמתי, ביד אחת מחזיקה ראשו, בשנייה כוס,
הרגשתי איך הוא מתקרב, את הבושם הממכר, הריח שאף אותי אליו, הוא התקרב ו...
~~~
ועזבתי אותו במהירות, קמה על רגליי. &quot;אחח&quot; הוציא ברגע שעזבתי אותו.
&quot;אוי אני ממש מצטערת&quot; אמרתי בהבעת פנים מהובלת וחזרתי במהירות לישבה קפופת רגליים לתקן את ראשו.
הנחתי לו, וחזרתי למטבחון מניחה את הכוס על השייש. התיישבתי, נשמתי מעט והוצאתי אנחה קטנה מפי,
&quot;יפעת..&quot;קרא לי איוון בטון שואל, מהסס. &quot;אתה צריך משהו?&quot; אמרתי בקול חזק יותר שישמע בעודי פוסעת אליו.
&quot;לא בידיוק.. רק ש..&quot;עצרתי אותו, והשלמתי בשלי מבינה כבר על מה הנושא. &quot;זה.. בסדר.. נדבר על זה מחר בבוקר.&quot;
ופניתי לעבר חדרי מחליפה לכותונת לילה קטנה ופשוטה, זינקתי אל המיטה במהירות מנסה להירדם.
קמתי רואה מעט מתושטש, התמתחתי בזמן שפיהוק נ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 27 Jun 2011 20:06:00 +0200</pubDate><author>galina1997k@gmail.com (סּוֹפֵרֶת בּסֲבָּ&quot;םֹ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12586083</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746941&amp;blog=12586083</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12582709</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
בוקר טוב לכולם !
וצהריים טובים לאלו שיקומו רק בצהרים. (;
תחילת החופש וזה.. נכון? איזה כיף.
אני אישית נהנת כמעט פעמים בשבוע בבריכה. XD
לים ממש לא מתחשק לי, עם כל המדוזות האלו.
שיהיה, זה לא בלוג אישי .. אז בשביל מה פתחתי את הפוסט?
קודם כל הוא מוקדש לגלעד שלא נמצא כאן כבר 5 שנים.
ושנית, הכינוי שלי.
אני מתפלאה, איך אף אחד לא התעניין בכינוי המוזר שאני נושאת.
&quot;סּוֹפֵרֶת בּסֲבָּ&quot;םֹ&quot;
איזה כינוי מגניב, אע? ..
טוב אז את &apos;המוזה&apos; לקחתי מאנשים שקוראים להם;
&quot;סופר סת&quot;ם&quot;.
אלו אנשים שעוסקים בכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות ..
אז הנה הפירוש שלי;
סּוֹפֵרֶת בּסֲבָּ&quot;םֹ= סופרת בלוג סיפורים בהמשכים.
כן, מגניב או לא.. אני ממש התלהבתי מהרעיון (:
הייתי שמחה לחלוק את המידע איתכם.

ואל תשכחו מחר, בשעה שמונהה בערב כרגיל ..
יוצא הפרק השני !
- רק שתדעו הוא כבר מוכן -

שבוע טוב לכולם ! &amp;hearts;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 26 Jun 2011 08:27:00 +0200</pubDate><author>galina1997k@gmail.com (סּוֹפֵרֶת בּסֲבָּ&quot;םֹ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12582709</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746941&amp;blog=12582709</comments></item><item><title>פרק ראשון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12570537</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
&quot;מסע במרחביי חיי&quot;





^רצוי להדליק^
תהנו&amp;hearts;
&quot;איך את חושבת על זה?&quot; אמר צבי.
&quot;יפעת? יפעת? .. יפעת איך ..&quot;
&quot;מה? מה? אני מקשיבה ! לא צריך לצעוק!&quot; צעקתי עליו,
&quot;סליחה, אני מצטער, פשוט אנחנו דנים כאן, ואת לא משתתפת..&quot; אמר.
&quot;לא, אל תצטער זו אני מצטערת -..&quot; עצר אותי עידן.
&quot;בואו ניצא להפסקה קטנה ונמשיך לדון אחר כך&quot; אמר עידן.
יצאתי במהירות, והתיישבתי על ספסל, בוהה בשמיים בעננים הזזים, מקשיבה לשיחה של צבי ועידן.
&quot;תגיד אתה לא נורמלי? למה לא עזבת אותה, אתה לא יודע מה קרה לה?&quot; אמר עידן, מנסה ללחוש.
&quot;עכשיו אני אשם?!&quot; הוציא סיגריה בעוד מבטו מושפל, &quot;מה כבר קרה איתה לעזעזל, חודש היא ככה!&quot;
&quot;לא שמעת? בעלה נפתר&quot; אמר עידן, נחשך לי בעיינים, השפלתי מבטי. עידן&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 20 Jun 2011 20:08:00 +0200</pubDate><author>galina1997k@gmail.com (סּוֹפֵרֶת בּסֲבָּ&quot;םֹ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12570537</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746941&amp;blog=12570537</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12559266</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בכל הכח ~

ואוו. עד כמה שזה מוזר, לא כך?
בעצם, מה השאלה.. אתם לא מבינים על מה אני מדברת .
השנה עברה מהר, לא? או שרק אני הרגשתי ..
יש לי כ&quot;כ הרבה תוכניות לחופש, כמובן הבלוג כולל את זה . [:
איזה כיף 3 &amp;gt; עוד פחות משבוע . וחודשיים בלגן 
שנה הבאה ט&apos; .. פייש&apos; כמה שהתבגרתי, כמה שסביבי השתנה .
עוד פחות מ- 4 שנים צבא, יש לי תחושה שזה יהיה בהרבה פחות.
למה לפעמים אי אפשר לעצור את הזמן ? ~
כמה שזה חבל. אבל לא נורא, נחייה את החיים ויותר חשוב, לנצל לנצל ושוב לנצל אותם !
~~~
קיצר, שיהיה לכולנו אחלה חופש ואממ. עוד מעט ה-20 ביוני .
ומה מגיע ב- 20 לחודש? (:
פפפרררקקק ראאשווןןןן.
ורק שתדעו, אין לי כבר סבלנות לפרסם אותו,
הוא כבר מוכן . אז ממש ביום שני, בערב, יצא הפוסט הראשון
יאאלה לוח זמנים, אממ. ביום שני, בערב בשעה 20:00 ,
יפורסם הפרק הראשון, שבוע טוב לכולנו 3 &amp;gt;


&lt;param name=&quot;src&quot; value=&quot;http://www.youtube.com/v/Lwc&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 15 Jun 2011 15:50:00 +0200</pubDate><author>galina1997k@gmail.com (סּוֹפֵרֶת בּסֲבָּ&quot;םֹ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12559266</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746941&amp;blog=12559266</comments></item><item><title>ירח מלא</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12550878</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;-ירח מלא-

- אז עד ה- 20 לחודש יש זמן .. והחלטתי לכתוב סיפור קצר. -





^רצויי להדליק בזמן הקריאה^
תהנו &amp;hearts;

התבוננתי, חרקתי כל כוכב.
&quot;נושייייי, את יכולה לבוא רגע?&quot; צעק בעלי.
כ&quot;כ לא רציתי לעזוב את המרפסת, את הטלסקופ, את ריח השרב הלילי ..
&quot;כבר באה&quot; צעקתי בעודי מסדרת את ערמת הדפים, שלא יעופפו להם.
רצתי לעבר חדר השינה, בודקת איפה הוא.. &quot;אני פה&quot; שמעתי אותו מהמקלחת.
&quot;מותק למה לא אמרת לי קודם הייתי עוזרת לך להתקלח&quot; בעודי מוציאה אותו מהאמבט,
&quot;לא רציתי להתריע אותך קודם, ולהפריע לך בעבודה&quot; אמר וחייך אליי, עזרתי לו לשבת על כיסא הגלגלים.
&quot;רגע, אז עכשיו לא הפרעת לי בעבודה?&quot; שאלתי בציניות, עם חיוך רחב, והוא גיחך ואני אחריו.
השכבתי אותו לישון, &quot;אתה זוכר שמחר קבענו תור לרופא אורוטופד, לד&quot;ר ליהב, נכון?&quot; שאלתי בסקרנות..
&quot;כן בטח בטח&quot; נאנח והמשיך &quot;את יכולה ללכת, להרדם אני יכול לבד&quot; וגיחך, אני רק חייכתי, לא אהבתי את
הבדיחות שהוציא על עצמו, זה זמני, אני יודעת. הוא עוד יקום. 
&lt;p style=&quot;text-ali&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Jun 2011 20:18:00 +0200</pubDate><author>galina1997k@gmail.com (סּוֹפֵרֶת בּסֲבָּ&quot;םֹ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12550878</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746941&amp;blog=12550878</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12543795</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
פוסט דמויות






^ זהו שיר הפתיחה של הסיפור^
הוא יופיע בכל פרק, אני יודעת שזה יחפור, אבל זה נותן לי את המוזה.
ואני חושבת שגם לכם זה ייתן (:
דמויות ;
התלבטתי אם לשים תמונות של הדמויות או לא,
חששתי, כי רציתי לתת לכם לפתוח את הדימיון,
אבל כ&quot;כ התחשק לי.. אז בואו נתחיל.
יפעת;
אלמנה בת 22.
מתפתח &apos;רומן&apos; בינה לבין ערן,
&lt;div style=&quot;text-align: c&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 08 Jun 2011 19:43:00 +0200</pubDate><author>galina1997k@gmail.com (סּוֹפֵרֶת בּסֲבָּ&quot;םֹ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12543795</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746941&amp;blog=12543795</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12541533</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;


שלום לכל הבלוגרים והקוראים.
אני שמחה שנכנסתם (:
אז כן, הנה עוד מושפעת .. פותחת בלוג סיפורים..
כן כן כן .. אני מכירה את התגובות האלה,ולא קשה לי להסתדר איתם .
לפי הכותרת, אתם צריכים להבין שזהו שמו של הסיפור הראשון .
&quot; מסע במרחביי חיי &quot;
תקציר ;

אלמנה בת 22, מתעדת את חייה בדף ועיפרון, בתוך יומן.
כאשר בעלה, היורש של אביו העוסק במפעל ליצור זהב, נפתר.
כל הירושה עוברת אל האלמנה יפעת, מרגע זה מתחילות בעיות.
באחת מסיבות העיתונאות מכירה יפעת את איוון שאחריי כמה פגישות
איוון רואה עצמו לידה, מנסה לשגר חום ואהבה, אך אינה מקבלת זאת.
כאשר איוון מזמין את יפעת לאחת המסיבות הם יוצאים להינות,
ושם היא מכירה עוד אדם שמשנה את כל חייה.
מנויים ;

כל אדם שירצה להרשם כמנויי, אני אשמח (:
רק תודיעו לי בבקשה שנרשמתם כמנויים.
כל מנויי יקבל יום לפניי הפרק, ספויילר, למי שלא הבין תקציר על הפרק שיופיע.
יום הפרק ;
הפרק יעלה פעם בשבוע.
אני רוצה שכל אחד יומר את היום בו מתאים לו שהפרק יעלה,
ואני יעשה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 07 Jun 2011 17:37:00 +0200</pubDate><author>galina1997k@gmail.com (סּוֹפֵרֶת בּסֲבָּ&quot;םֹ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=746941&amp;blogcode=12541533</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=746941&amp;blog=12541533</comments></item></channel></rss>